אהבה
כפולה ומכופלת
הקב"ה
לעמ"י וישראל אל הקב"ה
הגענו לפסיגה הגבוהה ביותר!
א.
מה עבר
עלינו בתקופה האחרונה?
·
אלול – תקופה של
ארבעים יום של חיזור אחרי הקב"ה ותפילה להחזרת האהבה הראשונה.
·
ראש השנה
– יום הדין, עסקנו בהמלכת הקב"ה עלינו והכרזה שאנחנו נאמנים לו.
בנוסף הדגשנו את מלכויות זכרונות ושופרות – המלכת הקב"ה דווקא על ידי עם
ישראל ודווקא בארץ ישראל.
·
יום כיפור
– לאחר ההמלכה הקב"ה מוחל לנו "כי הוא לא חפץ במות הרשע אלא
בשובו מדרכו". נעילה – סיימנו את היום ובחרנו שהשער ינעל מאחורינו
ואנחנו נהיה בפנים.
·
סוכות – בנים כלומר
בתוכו סוכתו של הקב"ה "כי יצפנני בסוכו" - אומר האר"י הקדוש שהסוכה היא חיבוק
שהקב"ה נותן לנו. ( שתי דפנות וטפח – זרוע , אמה וכף היד).
ב.
מה קורה
עכשיו?
סוכות אהבה ראשונה: סוכות זכר לענני כבוד "למען תזכור כי
בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציא אותם מארץ מצרים". מים ולחם – זה "בסיסי"
שיתן לנו הקב"ה, הוציא אותנו למדבר לכאורה צריך לדאוג לצרכים הבסיסיים. אבל
עננים שעושים צל, מישרים את הקרקע, מכבסים את הבגדים, מגנים שלינו מחיצי המצריים
זה בונוס וזה ביטוי לאהבהת ה' אותנו ועל כך אנחנו חוגגים.
שמיני עצרת אהבה כפולה:
מה שם החג?
שמיני עצרת, שמחת תורה.
שמיני עצרת – מצד הקב"ה.
שמחת תורה – מצדנו.
·
שמיני עצרת: אהבת הקב"ה לעמ"י
מהתורה החג נקרא כך.
סוכה נה: : "א"ר (אליעזר) הני
שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות".
בחג הסוכות הקרבנו שבעים פרים כנגד
שבעים אומות העולם לכפר עליהם. אומנם נכנסנו לתוך היכלו של המלך אבל שבעה ימים לא
עסקנו בשביל עצמנו אלא בשביל תיקון העולם כולו.
ממשיכה הגמרא ואומרת: "פר יחידי למה? כנגד אומה
יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה והזמינו (אליה אורחים
רבים את כל נטיני ההמלכה), ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה
ממך".
אומר לנו הקב"ה בסיום שבעת ימי
המשתה עצרו אני רוצה עוד יום אחד רק אתכם – אני רוצה להנות מכם!!!
אחרי שהמלכנו את הקב"ה, זכים
וטהורים מחטאים, מלאים מצוות כרימון – אחרי חג מלא במצוות - אנחנו נכנסים לחדר לבד עם הקב"ה כי הוא
אוהב אותנו ורוצה להנות ממנו.
·
שמחת
תורה: אהבת עמ"י לקב"ה.
בערב חג השבועות דיברנו על החתונה הגדולה של עם ישראל עם התורה, עם ישראל החתן והתורה הכלה.
עפ"ז למה רק עכשיו אנחנו נזכרים לרקוד עם התורה (הכלה), הריקוד והשמחה צריך להיות בחתונה?
עונה על כך במשל המגיד מדובנא: מעשה במלך שהייתה לו בת יחידה שהגיע לפירקה. אמרה הבת למלך: אני רוצה חתן פשוט, בן כפר ולא בן מלכים כדי שלא יתנסה ויתגאה עלי.
בלט ברירה יצאו שליכים מאת המלך לחפש בכפרים חתן. הגיעו לכפר מרוחק
ומצאו בחור שענה להגדרות של בת המלך ונתנו לו צו מהמלך להגיע מיד אליו.
כשהגיע הבחור נכנס לפני המלך לראיון – לאחר שיחה עם המלך , בישר לו
המלך אתה החתן לביתי. הבחור לא הבין מה בחרו בו וטרם הספיק לעכל , בזריזות רבה
התארגנו לחתונה. כולם שמחו והבחור...
לאחר שנה בה החתן למלך ובקש ממנו להנשא לבתו!
המלך לא הבין מה הוא רוצה ממנו. אמר לו החתן – כשהתחנו חשבתי איזה פגם
יש בבת המלך שלקחו לה בן כפר פשוט ולא בן מלכים והייתי עצוב. עכשיו אחרי שנה שכבר
הספקתי להכיר את ביתך ואת מעלותיה הרבות אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי ואני רוצה
להתחתן שוב...
כך עם ישראל אחרי שזכינו בע"ה לסיים את כל התורה וזכינו לראות כמה דבריה
נחמדים מזהב ומפז רב, ובפרט לאחר תקופה זו של התרוממות כה גדולה – אנחנו יוצאים
במחול בחיבוק ואהבה לתורה הקדושה ואהבת ה' גדולה שמתפרצת מתוכנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה