אברהם אבינו יושב בפתח האהל ביום חם מאוד, הוא עדיין לא התאושש
"מהניתוח", ברית המילה שעשה לעצמו, ומצפה לראות אולי יעבור אדם שיוכל
להכניס אותו אליו לאהל לתת לו לאכול ולשתות ולנוח ממאמץ הדרך.
כותב רש"י בשם המדרש: באותו יום הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה,
שלא להטריחו באורחים. ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא מלאכים אליו
בדמות אנשים.
אברהם כשרואה את המלאכים בדרך מתחיל במרוץ... רץ אליהם ומזמין אותם אליו לאכול "מעט לחם
וקצת מים". משם יוצא בריצה אל שרה אשתו שתמהר תלוש ותאפה עוגות. משם בריצה אל
הבקר לשחוט שלושה עגלים טובים לכבד את האורחים. ולפתיחת הסעודה מביא להם חמאה וחלב
ונותן לפניהם, ועומד עליהם כל זמן הסעודה לשרת אותם ולדאוג לכל צרכיהם.
"אברהם איש החסד".
תוצאה של מעשה החסד הגדול של אברהם הייתה: "שוב אשוב אליך כעת
חיה (בעוד שנה) והנה בן לשרה אשתך" הקב"ה מבטיח לאברהם ששרה תיפקד בבן.
בהפטרה נקרא סיפור דומה על אלישע הנביא שהיה מתארח באופן קבוע אצל
אישה אחת שלא היה לה ילדים. אותה אישה טרחה בשבילו רבות, בנתה לו עליית גג לגור בה
והייתה דואגת לכל צרכיו. אלישע כאות הוקרה מבטיח לה: "וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן...". בהמשך ההפטרה מתאר הנביא איך חלה הילד ונפטר בידיה של אמו...
עד שבסוף החיה אותו אלישע הנביא.
סיפור דומה יש אצל רבו של אלישע –
אליהו הנביא שהחייה את בנה של אישה גדולה שהייתה מארחת אותו בביתה.
מאיפה מגיע הכח להחיות מתים? מאיפה
מגיעה ההבטחה לפקידת עקרות?
הגמרא בתענית אומרת לנו ששלושה
"מפתחות" בידיו של הקב"ה ולא מסרם בידי שליח: גשמים, חיה (הריון
ולידה), ותחיית המתים. המיוחד בשלושת המפתחות הללו שהם מפתחות שיש בהם כח של
בריאה. ואותם השאיר הקב"ה בידיו.
"מפתח" אחד נתן הקב"ה
בידיו של האדם שכולל בתוכו את המפתחות האלו (מסטר), והוא מפתח החסד. אדם
שעושה חסד עם סביבתו מעניק ונותן הוא נדבק במידתו של הקב"ה, מידת הנתינה וההשפעה
ובכך יכול להיות "שותף" עם
הקב"ה בכח הבריאה.
וזה משמעות הפסוקים בפרשת בראשית:
"בצלם אלוהים עשה את האדם". מהו צלם אלוקים? נתינה והשפעה ללא
תמורה.
זה הסוד של מידת החסד.
