ראש השנה להיות שמח או לחוץ?
(הרב חייא בן חמו)
(הרב חייא בן חמו)
אנחנו
נכנסים בדקות אלו לראש השנה – הוא יום הדין, בו כל באי עולם עוברים לפני
הקב"ה אחד אחד לדין, "מי יחיה ומי ימות"...
האם
לשמוח או לפחד? כולנו לבושים לבן אווירת חג או אימת הדין?
א.
שמחה בראש השנה בימי עזרא ונחמיה
בספר נחמיה (ח) מתואר ראש השנה שעשו העולים שבאו מבבל אחרי שבעים שנה
של גלות: "וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי
שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה
אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל". וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה
לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ
הַשְּׁבִיעִי".
ומתאר הנביא מה קורה לעם בזמן הקריאה: "וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה וְעֶזְרָא
הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר לְכָל הָעָם הַיּוֹם
קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים
כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה"
כל העם בוכה על התרחקותם מה' בזמן הגלות, שהיו נשואים לנשים נוכריות –
וממשיך ואומר: "לְכוּ אִכְלוּ
מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ
הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".
ב.
שולחן ערוך שמחים בר"ה:
על פי פסוק זה שאמרו עזרא ונחמיה נפסק ב"שולחן ערוך" (תקצז
סעיף א) "אוכלים ושותים ושמחים, ואין מתענין בר"ה ולא בשבת שובה;
אמנם לא יאכלו כל שבעם, למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם".
ג.
פסוקי
שמחה לפני התקיעות:
לפני
התקיעות אנחנו קוראים הרבה פסוקים שעושקים בשמחה בשירה לה' וכלל לא במוסר....
1. אנחנו קוראים את מזמור מז בתהילים 7 פעמים: שימו לב מה כתוב
בו: "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר – לשון שירה ולא בכי
והתעוררות בתשובה. ב כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה.
.... ז זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ
לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ..."
מלא שירה ושמחה.
2. ועוד פסוקים :
"בחצוצרות וכל שופר הריעו לפני המלך ה'" , "שירו לו שיר חדש היטיבו
נגן בתרועה"...
3. לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. ב הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ
הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. ג שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם
נָבֶל. מתי?
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. החג בו הירח מתכסה הוא ראש השנה.
מנגד:
ד.
אין אומרים הלל בראש השנה גמרא בבלי:
לעומת כל דברי השמחה אומרת הגמרא בבלי (ר"ה לב:) : מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני
מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב
על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה?"
(נקודה מעניינת – מלאכי השרת מבינים שמעיקר הדין צריך
לומר שירה!)
וכ"פ השו"ע (תקפד): "אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכפורים"
והסביר המשנה ברורה (ס"ק א) את הטעם שמובא בגמרא: "לפי שספרי
החיים והמתים פתוחים ואיך יאמר שירה".
ה.
ירושלמי עם ישראל שמח ובטוח בראש השנה:
לעומת זאת כתוב בירושלמי (ראש השנה ז:, מובא בילקוט שמעוני דברים תתכה'):
"ר' חנינא ור' הושעיא ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו איזו אומה כאומה
..., בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו ואינו
חותך צפורניו לפני שאינו יודע היך דינו יוצא, אבל ישראל אינן כן אלא לובשים
לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין שערן ומחתכין צפרניהן ואוכלין ושותין ושמחין בראש
השנה לפי שיודעין שהקב"ה עושה להם נסים ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם גזר
דינם".
ו.
הכיצד?
צריך להבין מה הביטחון שיש ליושבי ארץ ישראל על פני יושבי חו"ל?
אומר הזוה"ק (ג' קיח.): "כתוב אחד אומר (תהלים ק,ב) 'עבדו את ה' בשמחה' וכתוב אחד
אומר (שם ב,יא) 'עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה' מה בין האי להאי? אלא כאן
בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא".
·
מה ההבדל בין עם ישראל בגלות לבין יושבים בארץ ישראל?
בגלות
אנחנו חיים חיי השרדות, בפחד מהפריץ... פחד מה ילד יום, מתי יהיה הפוגרום הבא. לכן
ניגשים ליום הדין באימה.
חז"ל
(גר"א) מדמים את הזמן שעמ"י ישראל בגלות – לגוף בלי נשמה – מוות. כמו
שאם נחתוך בגוף מת לא יכאב לגוף כך כל קהילה חיה לעצמה אין קשר בין כולם. כל אחד
שורד, כל אבר בגוף שומר על עצמו שלא יפגע ואם ח"ו יפגע אבר אחד לא ינזק השני
כיוון שהגוף מת. ולא רק כל קהילה חיה לעצמה אלא גם כל אדם חי לעצמו.
אבל ארץ
ישראל נקראת – ארץ החיים – ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. –
גוף חי. בארץ כלם חיים יחד בקיבוץ גלויות – כל אברי הגוף מחוברים וחיים. כולנו
אכפת לנו ממצבו של עם ישראל עם ה'!
בארץ
ישראל אנחנו נכללים עם כל ישראל – ולכל ישראל יחד יש כח גדול וסגולה גדולה.
ז.
אלישע הנביא
והשונמית:
אלישע
הנביא מגיע אל האישה השונמית ומודה לה על עליית הגג שהיא בנתה לו שיוכל לגור בה.
בתמורה לכך הוא שואל אותה אם היא רוצה שהוא ידבר אצל המלך בשבילה? "מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר
הַצָּבָא?" עונה לו האשה: לא צריך " "וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת"!.
הזוה"ק מסביר שאלישע שאל אותה ביום ראש השנה, האם את רוצה שאני אמליץ עליך טוב אצל הקב"ה המלך ביום הדין?
עונה לו האשה: וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת –
לשון הזוה"ק מתורגם: מָה אָמְרָה? אֶלָּא בְּשָׁעָה (בזמן) שֶׁהַדִּין
תָּלוּי בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִפָּרֵד אָדָם לְבַדּוֹ, ... כיוון... שאוֹתָם
שֶׁרְשׁוּמִים וְנוֹדָעִים לְבַדָּם - אַף עַל גַּב שֶׁהֵם צַדִּיקִים, הֵם נִתְפָּסִים
בָּרִאשׁוֹנָה. וְעַל כָּךְ לֹא צָרִיךְ לָאָדָם לְהִפָּרֵד מִן הָעָם לְעוֹלָם,
שֶׁבְּכָל זְמַן רַחֲמֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעָם כֻּלָּם כְּאֶחָד.
זה ההבדל בין חוץ לארץ לארץ ישראל - בא"י כשאנחנו כוללים את
עצמנו בתוך עם ישראל כולו אנחנו יכולים להגיע למדרגה שמעניין אותנו המצב של כל עמ"י
שינצח המלחמות ושיתקדם ברוחניות ושיחזור בתשובה ושייגאל, וזה אנחנו יכולים להיות בטוחים
שהקב"ה יגזור על עם ישראל גזרות טובות, כלשון הזוה"ק: "שֶׁבְּכָל
זְמַן רַחֲמֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעָם כֻּלָּם כְּאֶחָד".
ח.
הבנת שאלתם
של מלאכי השרת:
על פי זה
נבין את השאלה של מלאכי השרל לקב"ה: "רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים?"
וכי מלאכי השרת טיפשים? הם לא יודעים שזה יום הדין, וספרי חיים ומתים פתוחים?!
אלא התשובה
היא: מלאכי השרת יודעים שזה יום גדול, יום המלכת ה' – זה יום שצריך להריע בו בשמחה
גדולה ולהמליך את מלך מלכי המלכים. א"כ למה עם ישראל לא עושים כך?
והתשובה היא:
מי יכול להמליך את המלך כשהוא נמצא מחוץ לממלכה של המלך?!
ט.
על מה
נתפלל בראש השנה:
כתשובי
ארץ ישראל נתפלל על הגאולה השלמה, שמדינת ישראל תתעצם – בניין בית המקדש. ומתוך
תפילות אלו על הכלל אנחנו יכולים להיות רגועים ושמחים כפי שכתב הירושלמי: "לפי שיודעין שהקב"ה עושה להם נסים ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם
גזר דינם".
(נתבונן
בעיקר התפילות של ראש השנה – התפילות עוסקות בהמלכת ה' בעולם , בגאולה השלמה, לא
תפילות פרטיות אסור לומר ווידוי בראש השנה.)
י.
א"כ לפי הירושלמי לא אומרים הלל בראש השנה?
האדמו"ר הזקן כותב (לקוטי תורה נצבים ד"ה 'שוש אשיש') שיש הבדל
בין ה"ושמחת בחגך" של סוכות לבין השמחה בעשרת ימי תשובה, כי בעשרת ימי תשובה
זה בחינת גילה כמו שכתוב "ה' מלך – תגל הארץ", אבל בסוכות זו שמחה שהיא פורצת
גבולות שמחה משוחררת שהאדם צוחק ורוקד בחופשיות כמו שאתה בחתונה עם החברים שלך. אבל
גילה זה כמו שאתה ליד אחד מגדולי הדור ואתה שמח אבל דרוך כמו קפיץ – "וגילו ברעדה"
(תהלים ב,א)!
לכן לא אומרים הלל בראש השנה כי הלל זו שמחה ועכשיו אנחנו בגילה.
לפי זה אפשר לומר עוד תשובה על הסתירה בין הבבלי לירושלמי: הבבלי דיבר
על החיצוניות שהיא ביראה והירושלמי על הפנימיות שהיא בשמחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה