יום ראשון, 30 בספטמבר 2018

שמחת תורה אהבה כפולה ומכופלת


אהבה כפולה ומכופלת
הקב"ה לעמ"י וישראל אל הקב"ה


הגענו לפסיגה הגבוהה ביותר!

         א.         מה עבר עלינו בתקופה האחרונה?
·         אלול – תקופה של ארבעים יום של חיזור אחרי הקב"ה ותפילה להחזרת האהבה הראשונה.
·         ראש השנה – יום הדין, עסקנו בהמלכת הקב"ה עלינו והכרזה שאנחנו נאמנים לו. בנוסף הדגשנו את מלכויות זכרונות ושופרות – המלכת הקב"ה דווקא על ידי עם ישראל ודווקא בארץ ישראל.
·         יום כיפור – לאחר ההמלכה הקב"ה מוחל לנו "כי הוא לא חפץ במות הרשע אלא בשובו מדרכו". נעילה – סיימנו את היום ובחרנו שהשער ינעל מאחורינו ואנחנו נהיה בפנים.
·         סוכות – בנים כלומר בתוכו סוכתו של הקב"ה "כי יצפנני בסוכו"  - אומר האר"י הקדוש שהסוכה היא חיבוק שהקב"ה נותן לנו. ( שתי דפנות וטפח – זרוע , אמה וכף היד).


         ב.         מה קורה עכשיו?
סוכות אהבה ראשונה: סוכות זכר לענני כבוד "למען תזכור כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציא אותם מארץ מצרים". מים ולחם – זה "בסיסי" שיתן לנו הקב"ה, הוציא אותנו למדבר לכאורה צריך לדאוג לצרכים הבסיסיים. אבל עננים שעושים צל, מישרים את הקרקע, מכבסים את הבגדים, מגנים שלינו מחיצי המצריים זה בונוס וזה ביטוי לאהבהת ה' אותנו ועל כך אנחנו חוגגים.

שמיני עצרת אהבה כפולה:

מה שם החג?

שמיני עצרת, שמחת תורה.
שמיני עצרת – מצד הקב"ה.
שמחת תורה – מצדנו.

·         שמיני עצרת: אהבת הקב"ה לעמ"י

מהתורה החג נקרא כך.
סוכה נה: : "א"ר (אליעזר) הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות".
בחג הסוכות הקרבנו שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם לכפר עליהם. אומנם נכנסנו לתוך היכלו של המלך אבל שבעה ימים לא עסקנו בשביל עצמנו אלא בשביל תיקון העולם כולו.
ממשיכה הגמרא ואומרת:  "פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה והזמינו (אליה אורחים רבים את כל נטיני ההמלכה), ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך".
אומר לנו הקב"ה בסיום שבעת ימי המשתה עצרו אני רוצה עוד יום אחד רק אתכם – אני רוצה להנות מכם!!!
אחרי שהמלכנו את הקב"ה, זכים וטהורים מחטאים, מלאים מצוות כרימון – אחרי חג מלא במצוות  - אנחנו נכנסים לחדר לבד עם הקב"ה כי הוא אוהב אותנו ורוצה להנות ממנו.

·         שמחת תורה: אהבת עמ"י לקב"ה.

בערב חג השבועות דיברנו על החתונה הגדולה של עם ישראל עם התורה, עם ישראל החתן והתורה הכלה.

עפ"ז למה רק עכשיו אנחנו נזכרים לרקוד עם התורה (הכלה), הריקוד והשמחה צריך להיות בחתונה?

עונה על כך במשל המגיד מדובנא: מעשה במלך שהייתה לו בת יחידה שהגיע לפירקה. אמרה הבת למלך: אני רוצה חתן פשוט, בן כפר ולא בן מלכים כדי שלא יתנסה ויתגאה עלי.
בלט ברירה יצאו שליכים מאת המלך לחפש בכפרים חתן. הגיעו לכפר מרוחק ומצאו בחור שענה להגדרות של בת המלך ונתנו לו צו מהמלך להגיע מיד אליו.
כשהגיע הבחור נכנס לפני המלך לראיון – לאחר שיחה עם המלך , בישר לו המלך אתה החתן לביתי. הבחור לא הבין מה בחרו בו וטרם הספיק לעכל , בזריזות רבה התארגנו לחתונה. כולם שמחו והבחור...
לאחר שנה בה החתן למלך ובקש ממנו להנשא לבתו!
המלך לא הבין מה הוא רוצה ממנו. אמר לו החתן – כשהתחנו חשבתי איזה פגם יש בבת המלך שלקחו לה בן כפר פשוט ולא בן מלכים והייתי עצוב. עכשיו אחרי שנה שכבר הספקתי להכיר את ביתך ואת מעלותיה הרבות אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי ואני רוצה להתחתן שוב...

כך עם ישראל אחרי שזכינו בע"ה לסיים את כל התורה וזכינו לראות כמה דבריה נחמדים מזהב ומפז רב, ובפרט לאחר תקופה זו של התרוממות כה גדולה – אנחנו יוצאים במחול בחיבוק ואהבה לתורה הקדושה ואהבת ה' גדולה שמתפרצת מתוכנו.


יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

הדרכות מעשיות לחג הסוכות




         א.         בניית הסוכה:

נקודות חשובות בכשרות הסוכה:
מיקום:
·         הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים ולא תחת מרפסת או עץ וכדומה.
·         במקום שאין בו ריחות לא טובים.

הסכך:
·         הסכך צריך להיות מהצומח.
·         כמות: לפחות רוב הסוכה צריכה להיות מוצלת.
·         הסכך צריך להתחיל צמוד לדופן הסוכה. אם לא אפשרי או שיש קצת גג מעל הסוכה – ישאל רב מה לעשות.
·         פרגולה: ישאל רב האם ואיך ניתן לעשות ממנה סוכה.

דפנות הסוכה:
·         על הדפנות להיות חזקות שלא ינועו ברוח. לכן העושה סוכה מדפנות בד – יש למתוח ארבע חוטים מקבילים לרצפת הסוכה במרחק 20- 24 ס"מ זה מזה, בשלושה צדדים של הסוכה. חוטים אלו נחשבים דופן הסוכה.

בניית הסוכה:
·         סדר הבניה: קודם בונים את הדפנות ולאחריהם מניחים את הסכך. סדר זה הכרחי! אדם שעשה הפוך – לאחר בניית הקירות יגביה את הסכך וינחהו שוב.

קישוטים בסוכה:
·         נהגו לקשט את הסוכה סימן לאהבתנו את מצוות ה'.


         ב.         ארבעת המינים:

קניית ארבעת המינים:
·         מצוות עשה מהתורה ליטול ארבעת המינים ביום טוב הראשון של חג הסוכות. בשאר ימי החג זו מצווה מדברי חכמים.
·         נוטלים אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות.
·         כיוון שהלכות ארבעת המינים רבות ומורכבות, כדאי לקנותם מאנשים מוכרים ויראי שמים שמבינים בהלכותיהם. אפשר להתייעץ עם רב היכן לקנות.
·         מומלץ לשמור את ארבעת המינים בניילון שמיוחד להם על מנת לשמור על טריותם.
·         מי חייב? גברים מעל גיל מצוות. קטנים כדאי להרגילם למצווה. נשים יכולות ליטול ארבעת המינים ולברך.
·         ארבעת המינים צריכים להיות שייכים לנוטל. ניתן לבצע זאת על ידי קניית סט לכל אחד, או על ידי קניית סט אחד והעברתו  במתנה לכל אחד ואחד.


          ג.         אגידת ארבעת המינים יחד:

ארבעת המינים משולים לגווני החברה, את כולם אנו אוגדים כחטיבה אחת ואיננו יכולים לקיים את המצווה בחסרונו של אחד מהם.
·         יש לאגוד (=לקשור) יחד בקשר כפול את הלולב ההדסים והערבות, לפני נטילתם למצווה.
·         זמן הקשירה: לפני כניסת החג, בחג עצמו אין לקשור אותם יחד בקשר כפול אלא אם לא קשר לפני החג יש לקשור בקשר קשר פשוט בלבד.
·         דרך הקשירה: מניחים את הלולב על השולחן כאשר שידרתו כלפי מעלה, מניחים הדס וערבה מימינו (הדס פנימי יותר),הדס וערבה משמאלו (הדס פנימי יותר), והדס שלישי על שידרת הלולב. את הכל קושרים יחד עם עלה לולב שהוכן מראש (ניתן לתלוש מצדי הלולב).
·         הסתבכת? מומלץ לכתוב ביוטיוב: "בול פגיעה – איך קושרים ארבעת המינים?".
·         ישנם מנהגים שונים בדרך הקשירה וכל אחד ינהג לפי מנהגו, אך מנהגים אלו הם בנוסף לקשירה שנעשית עם עלה הלולב.

         ד.         דרך נטילת ארבעת המינים:

·         מתי? בכל יום מימי החג (חוץ משבת) במשך כל שעות היום מהזריחה עד השקיעה.
·         כיצד? מניח את האתרוג מחוץ לקופסא. נוטל ביד ימין את אגודת הלולב, הדס וערבה (כששידרת הלולב כלפי הנוטל).נוסח הברכה נמצא בסוף דף ההלכה.
·         לאחר הברכה מצרף את האתרוג ליד שמאל, כאשר עוקץ האתרוג (החלק שמחובר לעץ) כלפי מטה, מצמידו ללולב, ומנענע את הלולב מלבו כלפי חוץ שלוש פעמים לכל ארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה.
·         סדר הכיוונים: דרום, צפון, מזרח, למעלה, למעלה ומערב. (סדר זה מומלץ אך אינו חובה)
·         בבית הכנסת – יש זמנים מיוחדים בהם מנענעים את הלולב בזמן תפילת שחרית.

         ה.         ושמחת בחגך:

בחג הסוכות יש מצוה מיוחדת להרבות בשמחה יותר משאר החגים. כמשל לשמחה הגדולה הפורצת מלב האדם כשיוצא זכאי במשפט, כך אנו לאחר ראש השנה ויום הכיפורים בטוחים שנחתמנו לחיים, ולכן אנו מרבים בשמחה.
·         מי שותף לשמחה? מצווה אותנו התורה: "ושמחת בחגך 1. אתה 2. ובנך 3. ובתך 4. ועבדך 5. ואמתך 6. והלוי 7. והגר 8. והיתום 9. והאלמנה אשר בשעריך"
·         שמחה אמתית היא שמחה כללית "פורצת גבולות" בה אני רואה את האנשים שבסביבתי ודואג גם להם.
·         מצווה להזמין לסוכה אנשים עניים ונזקקים וכן לתת צדקה לעניים לצרכי החג.
·         מצווה לשמח את האשה והילדים לכבוד החג, במתנות שמשמחות את ליבם.

          ו.          מצוות ישיבה בסוכה:

מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד שעשה ה' לנו כשיצאנו ממצרים. העננים  -שמרו עלינו מחציהם של המצרים, מהחום המדברי, ישרו בפנינו את הדרך ועוד, והם סמל לאהבה הגדולה של ה' כלפינו.
·         ישיבה בסוכה – מצוות עשה לשבת בסוכה כל ימי החג, לאכול לישון ולעשות את כל ענייניו ופגישותיו בסוכה.
·         כבוד הסוכה – כלי הסוכה צריכים להיות יפים ומכובדים משום כבוד המצווה. כמו כן יש להקפיד על נקיון הסוכה. אין לשים פח זבל בתוך הסוכה. יש לפנות כלים מלוכלכים מן הסוכה.
·         תשמישים בזויים – כגון שרותים או החלפת חיתול אסורים בסוכה.
·         מי חייב? גברים מגיל מצוות. קטנים: כדאי להרגילם למצווה.
·         מצטער – אדם שקשה עליו הישיבה או השינה בסוכה כגון שהוא חולה או זקן, או מחמת החום הכבד (חום חריג) וכדומה פטור מישיבה בסוכה. למרות סיבות אלו לא ממהרים לעזוב את הסוכה כדי להראות את אהבתנו למצווה ולקב"ה.

          ז.          אכילה בסוכה:

·         אכילה – בלילה הראשון של החג מצוות עשה לאכול סעודה בסוכה. בשאר ימי החג אין מצווה מיוחדת אך כל ארוחה עם לחם חייבת להיות בסוכה.
·         יש מחמירים שכל אכילה ושתיה שבשבעת ימי החג נעשית בסוכה.
·         ברכת "לישב בסוכה" – בכל פעם בתחילת סעודה על לחם מברכים "ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".
·         זמן הברכה: לאחר נטילת ידיים, לפני שמתיישב במקומו לתחילת הסעודה. מי ששכח לברך, יכול לברך במשך כל הסעודה.
·         בחג ובשבת, מברכים את ברכת "לישב בסוכה" בשעת הקידוש.
·         מי מברך? גברים מגיל מצוות. קטנים: טוב להרגילם למצווה. נשים: ספרדיות – לא מברכות. (יש נוהגות לברך). אשכנזיות – מברכות.

         ח.         שינה בסוכה:

·         כל שינה מחוץ לסוכה אסורה, אפילו שינה קצרה.
·         נשים יכולות לישון בסוכה, באופן צנוע.


         ט.         אושפיזין - אורחי הכבוד בחג:

בכל לילה מלילות החג נהגו להזמין לסוכה את אחד מגדולי האומה לבקר בסוכה. אחד הטעמים למנהג הוא, לקראת היציאה לשנה החדשה אנו מזמינים את אבות האומה וגדוליה,  כדי ללמוד מהם את דרכיהם לקבל כלים כיצד להיות טובים יותר בשנה הבאה.   
·         סדר האושפיזין: סדר האושפיזין: לילה ראשון – אברהם אבינו, שני – יצחק אבינו, שלישי – יעקב אבינו, רביעי – משה רבנו, חמישי – אהרון הכהן הגדול, שישי – יוסף הצדיק , שביעי – דוד המלך.
·         את האושפיזין מזמינים בכל ערב לסוכה. נוסח ההזמנה נמצא בסוף דף ההלכה.


          י.          קידוש לחג הסוכות:

אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מועֲדֵי ה', אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
סַבְרִי מָרָנָן: ועונים - לְחַיִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱ-להֵינוּ בְּאַהֲבָה. מועֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון. אֶת יום: חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ: בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. מועֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה:


         א.         נוסח נטילת הלולב:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב הֲדַס עֲרָבָה וְאֶתְרוֹג, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה  ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.

בפעם הראשונה שנוטל יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

·         לאחר הברכות יש לנענע את ארבעת המינים כפי שהוזכר בפרטי ההלכה.


         ב.         סדר הזמנת האושפיזין בכל לילה:

עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין, לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה בְּצִלָּא דְּקב”ה. לֵיעוּל:  (לילה א) אַבְרָהָם, ולעול עִמֵּהּ יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.

תרגום: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה, בצלו של הקב"ה. מוזמן להכנס אברהם והכנסו עמו יצחק ויעקב, משה, אהרון, יוסף, ודוד."

·         בכל לילה מזמינים את האורח של אותו יום ומצרפים אליו את שאר האושפיזין.




שנזכה להמשיך את השמחה המיוחדת של החג לכל השנה,
עלינו ועל משפחתנו ועל כל ישראל אחינו.
חג שמח
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671

באו נחווה את זה יחד

זה מתאים גם לך , אני לא יודע מתי תקרא את הדברים האלו. האם בערב החג לפני התפילה, בסעודה, במהלך הלילה או בשעות הבוקר של החג או אולי בצהורי היו...