יום חמישי, 6 בספטמבר 2018

איפה הלב צריך להיות בזמן התקיעות


רחמנא ליבא בעיא

‎‎‎‎‎(ע"פ דרשה של הרב חייא בן חמו)


ילדה קטנה כבת שבע נכנסה לחנות תכשיטים, ושאלה על תכשיט מסוים האם הוא אמיתי, המוכר הנהן בראשו ואישר.
הילדה ביקשה לקנות אותו. והמוכר תמה: זה עולה המון כסף. יש לך לשלם?
הילדה השיבה בחיוב. והוציאה את ארנקה, מתוכו ערמה על השולחן עשרות אגורות וחצאי שקלים...
המוכר הסביר לה שמדובר בתכשיט יקר שעולה למעלה מאלף שקל ושאל עבור מי היא קונה אותו ולמה חשוב לה שהוא יהיה אמיתי.
"אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה", הסבירה לו הילדה. "ואחותי הגדולה נטלה על עצמה את עול הבית. והיא מתמסרת אלי בצורה שקשה לתאר. משכיבה אותי לישון, מקיצה אותי בבקרים, מכינה לי סנדוויצ'ים ומלבישה אותי. מכינה איתי שיעורים אחרי הצהריים ומשחקת איתי.
"היום מלאו לה 18 שנה ואני רוצה לקנות לה תכשיט ולשמח אותה..."
הילדה סיימה בתמימות את סיפורה ופנתה חסרת אונים לצאת מהחנות בהבינה שאין לה כסף לאף תכשיט אמיתי בחנות הזו, ובעצם בשום חנות אחרת...
המוכר קרא לה שתיכנס בחזרה וארז לה את התכשיט. מתנה ממנו. הוא לא עמד בתמימות הטהורה הזו.
לאחר שעתיים מגיעה בחורה בת 18 עם התכשיט ושואלת האם הוא נקנה מכאן?
המוכר השיב לחיוב.
"היא שילמה?" שאלה הנערה. והמוכר הניד בראשו להן.
"מאיפה היה לה כסף?" הזדעקה האחות בחשש.
"תביני", הסביר המוכר, "יש מי שמשלם לי בכסף. ויש מי שמשלם בסחורה שוות ערך....
אחותך שילמה לי בלב שלה...".

משנה ג,ז: 1. התוקע לתוך הבור או לתוך חלל ריק  - אם קול שופר שמע, יצא. ואם קול הברה שמע, לא יצא.                            
2. וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר אם כוון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא , אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיוון לבו וזה לא כיוון לבו.

1.שני אנשים שומעים את קול השופר – יש מי ששומע קול הברה – צליל של כלי ניגנה שמנגן, ואותו אדם לא מתחבר לעומק של תקיעת השופר –  שהוא מצד אחד קריאה לנו לשפר את מעשינו וכן תקיעה גדולה של המלכת ה – אותו אדם לא יצא. אבל אם שומע קול שופר – על כל משמעותו כפי שאמרנו  - יצא.
2. אם כוון לבו יצא – שני אנשים שמעו את התקיעה עומדים אחד ליד השני ההבדל בניהם לאחד  היה רעותא דליבא הלב התעורר הצעקה יצאה מתוכו ולכן יצא. ולשני זה היה קול הברה...

"לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש"

המלבי"ם (תהלים כז,ח): לך אמר לבי, רוצה לומר הגם שבפי אני מבקש ענינים אחרים, הצלה מהאויב וכדומה, הלא "לבי" כבר "אמר לך" את עיקר בקשתי, לבי אמר לך, כי "בקשו פני את פניך ה'", רק "זאת אבקש" והיא עיקר בקשתי 'שפני יבקשו את פניך', שפני לא יבקשו שום דבר רק השגת פניך, שהוא הדבקות וההשגה של פני ה', והיא כל מגמתי!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

באו נחווה את זה יחד

זה מתאים גם לך , אני לא יודע מתי תקרא את הדברים האלו. האם בערב החג לפני התפילה, בסעודה, במהלך הלילה או בשעות הבוקר של החג או אולי בצהורי היו...