יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

מערכת הבחירות של הקב"ה



·         למה בחר ה' במשה להיות מנהיג לעם ישראל?

הקב"ה "יוצא למסע בחירות" למצא את המנהיג המתאים לעם ישראל.

מה מחפש הקב"ה?

מנהיג שחש את נתיניו, שחס על ממונם, ולא חשוד בעברות פליליות של גזל. מנהיג שלנגד עיניו מעלת וטובת העם.

מסע נטול הכפשות. בו המנהיג לא רודף אחר השררה, מנסה בכל דרך להסיר מעצמו את עול ההנהגה בטענה שהוא לא ראוי לכך מחוסר נסיון או בגלל גדולתו של העם שהוא לא ראוי להניהג אותם.

מסע בו המנהיג לא דורך על קודמו, ואינו רוצה לגעת במלכותו כמלא נימא.

המנהיג הקודם – יודע לומר עד כאן, סיימתי את תפקידי ועכשיו אני מפנה את מקומי בשמחה ובלב שלם.


         א.         ראיית נתיניו:

שמות פרק ג
(א) וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה:
(ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְקֹוָק אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:
 (ד) וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב:
משה לא בחנו הקדוש ברוך הוא אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהיה מרע"ה רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו והיה מהלך, אמר הקדוש ברוך הוא יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך חייך אתה תרעה צאני ישראל, הוי ומשה היה רועה.


         ב.         נקיות: (פרשיית הסיגרים של משה רבנו)

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב :
אין הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואח"כ מעלהו לגדולה, הרי לך שני גדולי עולם שבדקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן ונמצאו נאמנים והעלן לגדולה, בדק לדוד בצאן ולא נהגם אלא במדבר להרחיקם מן הגזל... שהיה דוד מקיים המשנה אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל, אמר ליה הקדוש ברוך הוא נמצא אתה נאמן בצאן, בא ורעה צאני, ... וכן במשה הוא אומר וינהג את הצאן אחר המדבר להוציאן מן הגזל, ולקחו הקדוש ברוך הוא לרעות ישראל...


          ג.         מנהיג שיודע את מקומו ולנגד עיניו מעלת וטובת העם:

שמות פרק ג
(ט) וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם:
(י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:
(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

כלי יקר שמות פרשת שמות פרק ג פסוק יא
(יא) מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל. נראה לפרש שמשה אמר משני צדדים אין אני ראוי לשליחות זה, הן מצד שפלות השליח, הן מצד גודל מעלת ישראל, כי משה היה עניו מכל האדם ובעיניו היה הוא שפל אנשים לפיכך אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי שפל אנשים כמוני ידבר לפני המלך, והן מצד מעלת ישראל אמר וכי אוציא את בני ישראל כי אומה גבוהה ורמה כזאת בני אברהם יצחק ויעקב עם גדול ורם איך ילכו אחרי שפל ובזוי כמוני.

משה מעיד על עצמו איני ראוי להיות מנהיג מתוך הכרת עצמו ומתוך הכרת מעלתם של עם ישראל.


         ד.         מכיר ביכולותיו:

שמות פרק ד
(א) וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְקֹוָק:
(ב) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק מזה מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה:
(ג) וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו:
(ו) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג:
 (ט) וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת:
(י) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי:

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת שמות פרק ד סימן י
 ויאמר משה אל ה'. אהרן גדול ממני ואתה משלחני, אהרן נתנבא עליהם שמונים שנה, ואתה אומר לי שאלך בשליחותך.
אהרון מנוסה אהרון בעל ותק, למה אתה שולח אותי?


         ה.         בורח מהשררה:
·         למה לא  ביקש משה מהקב"ה שירפא אותו?
רמב"ן שמות פרשת שמות פרק ד פסוק י
הנה משה מרוב חפצו שלא ילך לא התפלל לפניו יתברך שיסיר כבדות פיו. אבל טען אחרי שלא הסירות כבדות פי מעת שדברת לי ללכת, אל תצוני שאלך, כי לא יתכן לאדון הכל לשלוח שליח ערל שפתים למלך עמים. והקב"ה כיון שלא התפלל בכך לא רצה לרפאותו.
משנה מסכת אבות פרק א משנה י
"שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות"


          ו.          יש טובים ממני:

שמות פרק ד
(יב) וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר:
(יג) וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח:
(יד) וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ:

שכל טוב (בובר) שמות פרשת שמות פרק ד סימן יג
שלח נא ביד תשלח. בבקשה ממך שלח שליחותך זו ביד אהרן אחי, שהוא גדול ממני ג' שנים, לפיכך הוא ראוי למשלחת זו:

אור החיים שמות פרשת שמות פרק ד פסוק יג
פירוש איני ח"ו תולה הדבר לצד הבורא כי כל יכול עשות אלא מניעת הסרת הפגם היא מצידי כי איני ראוי לנס והוא אומרו בי אדני תלוי כל החסרון והמניעה...


          ז.          לא לוקח את התפקיד שלא שייך לי: לא דורך על מנהיג אחר:

רש"י שמות פרשת שמות פרק ד פסוק יג
ביד תשלח - ביד מי שאתה רגיל לשלוח, והוא אהרן.

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ג
...כמכבד לאהרן שהיה משה אומר עד שלא עמדתי היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים פ' שנה, הוא שכתב (יחזקאל כ) ואודע להם בארץ מצרים, ומנין שאהרן היה מתנבא שכן הוא אומר (שמואל א ב) ויבא איש האלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן, אמר משה עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר, בשביל כך לא היה מבקש לילך, מיד ויחר אף ה' במשה.


         ח.         תיק 2000 של משה רבנו – אנשי העם שרודפים אותו מקנאה על מעשיו הטובים:
·         על מה רודפים את משה?

שמות פרק ד
(יט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ:

רש"י שמות פרשת שמות פרק ד פסוק יט
מי הם, דתן ואבירם. חיים היו, אלא שירדו מנכסיהם, והעני חשוב כמת:

שמות פרק ב
(יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו:
(יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:
(יג) וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ:
(יד) וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר:

רש"י שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יד
ויירא משה - כפשוטו. ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין, אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל:



         ט.         אהרון הכהן החלפת הנהגה, יודע לסיים את תפקידו בזמן ולהעביר בכבוד את השרביט:

שמות פרק ד
(כז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ:
(כח) וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ וְאֵת כָּל הָאֹתֹת אֲשֶׁר צִוָּהוּ:

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ה
וישק לו, מהו וישק לו זה שמח בגדולתו של זה וזה שמח בגדולתו של זה

דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרשת שמות פרק ד פסוק יד
(יד) וראך ושמח בלבו. לפי שהיה משה אומר מה אני בא בתחומו של אהרן מתנבא שנאמר הנגלה נגליתי וגו' אמר לו ית' למה אתה מזכיר אהרן אינו מיצר אלא שמח הה"ד ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה כדי שידע שאתה שמח:


יום חמישי, 20 בדצמבר 2018

החיים שטמונים במוות של פרשת ויחי



שמם של פרשיות השבוע מסמל את תוכן הפרשה. פרשתנו מספרת  על מותו של יעקב אבינו, מותו של יוסף הצדיק, ובעצם סיום דור האבות ותחילת שיעבוד מצרים.

פרשה חשוכה, פרשה של מוות – למה נקראת פרשת 'ויחי' סמל של חיים?

שאלה נוספת – לקראת סוף הפרשה יש פסוק שהקשרו ותוכנו לא מובן: "וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים (נינים) גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה (נכדים) יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף". מה בא ללמד אותנו או להוסיף לנו פסוק זה?

סיפור הפרשה טומן בתוכו את התשובות לשאלות:

1. הפרשה פותחת בקריאת יעקב אבינו ליוסף כהכנה לקראת מותו, ומשביע אותו שלא יקבור אותו במצרים אלא בקברות אבותיו בארץ ישראל.

2. יוסף לא מפספס את הרגע ומביא יחד איתו את בניו לקבל ברכה לפני מות יעקב. יעקב מברך את הבנים בברכה שעד היום מלוה כל אחד מאיתנו – "המלאך הגואל אותי... יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק..."

3. יעקב קורא לבניו "הקבצו... ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". 

4. ציווי אחרון של יעקב לפני מותו – "אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי... בַּמְּעָרָה... קָנָה אַבְרָהָם ". ומדגיש ואומר כמעשה האבות כך תעשו לי :  "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם ... שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק ..."

5. יוסף מבקש מפרעה לצאת ממצרים לקבור את אביו, ומציג לפניו טענה: "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר..." . תשובת פרעה ליוסף מנומקת בטעם: " וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ".

6. לאחר קבורת יעקב האחים מפחדים מנקמה של יוסף על מכירתו, ובטענה זו הם מתגוננים: " אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף... שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ".

7. הפסוק המתאר את לידתם של נכדי יוסף וניניו.

8. יוסף משביע את אחיו לקבור אותו בארץ ישראל.

הנקודה המשותפת לכל חלקי הפרשה היא: חיבור לשרשרת הדורות, חיבור אחורה לדורות הקודמים ודאגה וציווי קדימה לדורות הבאים.

פתחנו בשאלה מדוע פרשת המוות נקראת פרשת 'ויחי'?

והתשובה לכך מובאת בגמרא מסכת תענית דף ה': "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", כשזרעו חי בתחושה שהוא ממשיך את דרכו אף הוא עצמו נחשב חי.

'במותו צוה לנו את החיים'  



יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

הדרכה למעשה לימי החנוכה




לפני ההדלקה:

·         אין להתחיל סעודה או להתחיל מלאכה כל שהיא חצי שעה לפני זמן הדלקת נרות שמא יגרר בעסוקיו וישכח להדליק. אבל פרות וירקות וכדו' מותר לאכול.
·         אם התחיל במלאכה לפני ההדלקה – יפסיק וידליק נרות.
הדלקת נרות:

·         נשים: גם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שגם הן היו באותו הנס.
·         מנהג הספרדים: רק אחד מבני הבית מדליק לכולם.
ילדים – שרוצים להדליק חנוכיה לעצמם, יכולים להדליק ואף לברך על ההדלקה, אבל יקפידו להפריד בין כל החנוכיות.
·         מנהג האשכנזים: אם אפשר, כל אחד מבני הבית מדליק לעצמו. ויקפידו להפריד בין החנוכיות.
·         ישתדלו בני הבית שאינם מדליקים לעמוד ליד המדליק בזמן ההדלקה לענות אמן ולכוון לצאת ידי חובה.
·         מי שלא נמצא בבית כגון: חייל/בחור ישיבה: ספרדי – אביו מדליק עליו בבית, ובמקום שישן ידליק בלי ברכה או ישתתף עם חבר בשמן. לדעת הרב עובדיה – פטור מלהדליק. אשכנזי – מדליק ומברך במקום שנצא בו.

דיני הנרות:

·         כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה.
·         מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית זכר לנס.
·         נרות החנוכה צריכים להיות ראויים לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
·         אם הנרות היו ראויים לדלוק חצי שעה ולאחר ההדלקה כבו, אין צריך לחזור ולהדליקם, שבהדלקה התקיימה המצווה.
·         הדליק את הנרות בחוץ, במקום שלא יוכלו לדלוק חצי שעה, ובאה הרוח וכיבתה את הנרות – צריך לחזור ולהדליק, אך לא יברך.
·         אסור להשתמש באור הנרות, ולכן לכל חנוכיה מוסיפים שמש.
·         שאריות הפתילות והשמן אסור להשתמש בהם. ונהגו לשמור אותם ולשרפם בשרפת חמץ, או להשליכם בכבוד לפח.


סדר העמדת הנרות והדלקתם:
·        
 המדליק עומד מול החנוכיה. את הנר הראשון יניח בצד הימני של החנוכיה. ובכל יום יוסיף את הנר החדש משמאלו, ואת הנר החדש ידליק ראשון.
·         כשמדליק בפתח הבית - הנר ביום הראשון יהיה הנר הקרוב לפתח.


מקום ההדלקה:

·         בית פרטי: מצוה להניח את הנרות צמוד לפתח הבית מבחוץ מצד שמאל, כדי שיהיה מוקף במצוות (מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל).
כשפתח הבית אינו נראה מהרחוב יש אומרים שידליק בחלון הבית הפונה לרשות הרבים, והמהדר ידליק גם בפתח הבית.
·         בניין מגורים: אדם שגר בקומות הנמוכות בתוך עשרים אמה (9.6 מטר) מרשות הרבים-  ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים כדי שיראו בחוץ. וידליק באופן שגם בני ביתו יראו.
אדם שגר בקומות גבוהות למעלה מעשרים אמה – כמה אפשרויות בידו: 1. להדליק בתוך הבית צמוד לפתח הבית משמאל הנכנס 2. בחלון הפונה לרשות הרבים אך חובה שיראה גם לבני הבית. 3. על השולחן בבית.
הרוצה להדר – ידליק אחת בפתח ביתו ואחת בחלון ויברך על הנרות שבפתח ביתו.

·         בבית שיש לו חצר עם חומה ושער ידליק בפתח השער משמאל, ואם אין מזוזה בשער ידליק מימין הנכנס בשער.
·         בית שמדליקים בו כמה חנוכיות יקפידו להבדיל ביניהם שתהיה כל חנוכיה ניכרת. ויותר טוב שידליקו במקומות שונים כגון בחלון הפונה לרבים או על השולחן בבית.

גובה הנרות:

·         גובה הנרות צריך להיות למעלה מג' טפחים (24 סנטימטר) עד גובה 20 אמה (9.6 מטר).
·         טוב שתהיה השלהבת נמוכה מי' טפחים (80 סנטימטר) ועל פי הקבלה נהגו בין שבעה לעשרה טפחים.

זמן ההדלקה:

·         זמן ההדלקה: מיד בצאת הכוכבים. ולנוהגים כגר"א – בשקיעת החמה.
·         תפילת ערבית: הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים תפילת ערבית קודמת, ואחר ערבית יזדרז לביתו להדליק.
·         איחור בהדלקת נרות: אם לא הדליק בזמן יכול להדליק כל הלילה נרות בברכה, ויש אומרים שלא יברך אלא אם כן יש עמו אדם נוסף או שזו שעה שעדיין עוברים ברחוב ויראו את הנרות.
·         הדלקה לפני שקיעה: אדם שיוצא מביתו לפני שקיעה ויודע שלא יחזור עד מאוחר בלילה יכול להדליק החל מארבעים דקות לפני שקיעה, ובלבד שיהיו הנרות דולקים לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
·         יום שישי בערב (ליל שבת): אסור להדליק בצאת הכוכבים! ולכן ינהג כך: לפני הדלקת נרות שבת ידליקו נרות חנוכה בנרות גדולים שיספיקו לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. (הנרות הקטנים הרגילים אינם מספיקים לכך)
ראוי להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה.
·         מוצאי שבת: לאחר תפילת ערבית מבדילים כבכל מוצאי שבת ולאחר ההבדלה מדליקים נרות חנוכה.

מתארח בשעת הדלקת נרות בבית אחר:

·         ישן שם (כגון בשבת): ישתתף בתשלום מועט עם בעל הבית בבעלות על השמן או שבעל הבית יָקנֵה לו חלק בשמן. אשכנזים – גם האורח מדליק חנוכיה.
·         ישן בבית אחר: מדליק בדירה שישן בה.
·         ישן בביתו: ישתדל להדליק בביתו בזמן, ואם נשאר עד מאוחר יכול להדליק כל הלילה.
·         אם מתעכב עד מאוחר ונשאר לאכול בבית מארחיו, לפני שיאכל יעשה לעצמו תזכורת שלא ישכח הדלקת נרות.

מלאכה לנשים אחרי הדלקת נרות:

·         נהגו הנשים לא לעשות מלאכה למשך חצי שעה אחר הדלקת נרות. מלאכות כגון: כיבוס, גיהוץ תפירה וכיוצא בזה

על הניסים והלל:

·         בתפילת העמידה וברכת המזון מוסיפים 'על הניסים'.
·         שכח לומר 'על הניסים':
נזכר קודם שאמר שם ה' בסיום הברכה - חוזר.
לאחר שאמר שם ה' – אינו חוזר, וטוב להוסיף 'על הניסים' בברכת 'אלוהי נצור' ובברכת המזון ב'הרחמן'.
·         הלל: נשים- מברכות על ההלל. ולדעת הרב עובדיה: לא מברכות.


סדר הדלקת נרות חנוכה:

 לפני הדלקת הנרות מברכים 'להדליק נר' ו'שעשה נסים':
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

ובערב הראשון מוסיפים את ברכת 'שהחיינו':
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

ומדליק הנרות, ואומר:
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנחנו מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְיְשׁוּעותֶךָ.

שנזכה לראות כהן מיטיב את הנרות בבית המקדש במהרה בימינו.
חנוכה שמח
הרב אליעד בן-דוד
0505883671

הפרשה לשולחן השבת - פרשת וירא

  1.        גדולה הכנסת   אורחים: ביום השלישי לברית המילה בהיותו כואב, יושב אברהם בפתח האוהל כחום היום, וממתין לאורחים. "וְהִנֵּה שְׁל...