יום ראשון, 21 במאי 2023

באו נחווה את זה יחד

זה מתאים גם לך, אני לא יודע מתי תקרא את הדברים האלו. האם בערב החג לפני התפילה, בסעודה, במהלך הלילה או בשעות הבוקר של החג או אולי בצהורי היום ואפילו אולי בשבת שאחרי החג. בכל שלב עדיין לא פספסת את החוויה, אתה מוזמן לקפוץ לרכבת ולהצטרף לחוויית החג.

זוג נשוי חוגגים בכל שנה את יום הנישואין שלהם, את היום בו בא לידי ביטוי באופן שלם הבחירה שלהם אחד בשני.

כעין הקשר בין בעל ואשה מתואר הקשר בין עם ישראל לקב"ה. כל תהליך ההכרות, אירוסין, הכנות לחתונה ובסוף מעמד החתונה הגדולה עם ישראל עם הקב"ה. "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל־כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָֽיִךְ" – כך מתאר הנביא ישעיה (סב,ה) את הקשר של עם ישראל והקב"ה, קשר של נישואין וזוגיות.

בא נראה יחד את כל התהליך.

1.       הכרות – שלב זה התחיל עוד בזמן האבות בו למד אברהם להכיר את הקב"ה ולהפיץ את גדולתו בעולם.

2.       אירוסין – חג הפסח. בברכת האירוסין תחת החופה אנו מתארים את מצבם של החתן והכלה, שמצד אחד מכל העולם בחרו זה בזה, אך מנגד אינם נשואים אחד לשני ואינם מותרים יחד. שלב זה מתאר את יציאת מצרים – בה הבדיל ה' אותנו מן העמים, בחר בנו והוציאנו ממצרים להיות לו לעם.

מתכוננים לחתונה:

3.       ההכנות והטהרה – ספירת העומר. על מנת להטהר לקראת החתונה סופרת האשה שבעה ימים נקיים שבסופם היא טובלת "וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר". כותב הזוהר הקדוש: עם ישראל היו בטומאה כל כך גדולה במצרים שכדי להטהר הם צריכים שבעה שבועות "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם ... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת".

4.       הכלה מתקשטת לחתונה – לימוד ליל שבועות. לקראת מעמד החתונה מתקשט הכלה בקישוטים הנאים לה ולחתנה לשמוח ולשמח. על פי זה כותב הזוה"ק: אמר רבי שמעון באו ונכין קישוטים לכלה בלילה, על ידי לימוד התורה, כדי שתבוא מחר אל המלך עם קישוטיה הראויים לה, ומשמחות אותו.

5.       הטבילה והטהרה – לפנות בוקר של חג השבועות. זמן ירידת הטל, מסמל את מי הטהרה "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה". נהגו בשעות אלו ללכת ולטבול במקווה סמל לכלה הטובלת לקראת חתנה.

6.       החופה – קריאת התורה. בקריאת התורה אנו קוראים על מעמד מתן תורה, מעמד התקשרות הנישואין בין עם ישראל לקב"ה.  

7.       כניסה לבית החתן – אמירת 'כתר' בתפילת מוסף. 'אין מלך בלא עם', כאשר אנו אומרים בפה מלא "כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ" אנו ממליכים את הקב"ה וכאילו מעמידים אותו כמלך בממלכתו.

8.       סעודת החתונה – סעודת הבוקר לאחר כל חווית הלילה. "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה". השולחנות ערוכים בכל טוב וכולנו שמחים על הזכות שבחר בנו להיות לו לעם.

תמיד אפשר לחדש או לחזק את הקשר:

ההמשך פונה למי שקורא את הדברים בצהורי החג או בשבת ואולי בעצם לכל אחד ואחד מאיתנו:

9.       קבלת התורה בכל פעם מחדש: בכל יום, בבוקר כשאנו מברכים ברכות השחר ומוסיפים את ברכות התורה – אנו בוחרים מחדש מרצוננו להתחבר  לקב"ה, לחזק את הקשר לה' ולתורתו. יום נישואין חוגגים פעם בשנה, אבל בכל יום אפשר לבחור זה בזה מחדש.

יום שישי, 19 במאי 2023

הפרשה לשולחן השבת - פרשת במדבר

 

1.      אני עד היום זוכר כמה גולות היו לי כשהייתי קטן... 20 קטנות, 150 פשוטות רגילות, 30 גדולות, 40 נדירות. איך אני זוכר? התשובה בהמשך...

2.      ספר חדש, ספר במדבר: השבת בע"ה אנחנו מתחילים לקרא את ספר במדבר. הספר עוסק בחיי עם ישראל במדבר, בהכנות לכניסה לארץ ישראל, חנוכת המשכן ועוד. ספר זה נקרא גם 'חומש הפקודים' – מלשון מפקד. הקב"ה פוקד וחוזר ופוקד את עם ישראל כפי שנכתוב בהמשך.

3.      מספרי ברזל להתפקד: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַר". מפקד האוכלסין היה נעשה כך – משה ואהרון הממונים ואיתם כל נשאי השבטים. סופרים כל זכר, מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא. מפקד זה  חוזר על עצמו מספר פעמים ומטרתו לסמל את אהבת ה' אותנו כאדם שיש לו אוצר היקר לו ובכל פעם ופעם חוזר ומונה אותו.

4.      סיכום מפקד האוכלסין: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (603,550).

5.      איפה שבט לוי? שבט לוי לא היו חלק מהמפקד של עם ישראל, הקב"ה צווה לעשות להם מפקד בנפרד. שבט לוי עבודתם בקודש, פירוק הובלה והקמת המשכן, שמירה על המשכן שלא יכנסו זרים, וכן הכוהנים המשרתים בקודש הינם משבט לוי. "כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ" (רש"י) כלומר ראוי למשרתים בקודש להיות להם מפקד נפרד. מפקד הלווים מבן חודש ומעלה כל זכר – 22,300. (לזכור את המספר!)

6.      שבט לוי: בתחילה היו הבכורים מכל משפחה ומשפחה משרתים בקודש, הם היו הכוהנים של עם ישראל.  בעקבות חטא העגל בו היו שותפים רבים מכל עם ישראל מלבד שבט לוי, אמר הקב"ה: "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם". לוי אחד כנגד בכור אחד.

7.      כיצד נעשת החלפת הבכור בלוי: מצווה הקב"ה למשה לפקוד את כל בכורי ישראל מגיל חודש ומעלה: "וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם" (22,273). "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר" כלומר: 22,273 – בכור ישראל כנגד 22,000 לויים (300 נוספים בכורים בעצמם) מתקזזים זה בזה. ומה נעשה עם ה – 273 בכורות הנותרים? מצווה הקב"ה את משה כך: "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" אנחנו מכירים את זה – פדיון הבכור כמו שקיים עד היום – פדיון בחמישה שקלי כסף לכהן. גם פדיון פטר חמור היה שם וכל הבכורות של החמורים שהם קדושים נפדו על ידי כבשיהם של הלווים.

8.      איש על מחנהו ואיש על דגלו: מחנה שבטי ישראל – פרוס על פני המדבר, כיצד נסעו? כיצד חנו? מצווה הקב"ה את משה לעשות סדר במחנה לכל שבט יש מקום, לכל שבט יש דגל, לכל שבט יש השתייכות. וכן שבט לוי, במקומו על פי משפחותיו ובמרכז כולם מחנה שכינה – המשכן.

9.      סדר המחנות: מעגל חיצוני.

                א.        החונים בצד מזרח: דגל מחנה יהודה, ואיתו דגל מחנה יששכר ודגל  מחנה זבולון. במסע: נוסעים בראש המחנה.

                ב.         החונים בצד דרום: דגל מחנה ראובן, ואיתו דגל מחנה שמעון ודגל מחנה גד. במסע: נוסעים שניים.

                 ג.         במסע: אוהל מועד (המשכן) קרשיו ויריעותיו נוסע על ידי הלווים אחריהם ואחרי  כלי המשכן.

                ד.         החונים בצד מערב: דגל מחנה אפרים ואיתו דגל מחנה מנשה ודגל מחנה בנימין. במסע: נוסעים אחר אוהל מועד וכליו.

                ה.         החונים בצד צפון: דגל מחנה דן ואיתו דגל מחנה אשר ודגל מחנה נפתלי. במסע: מאספים לכל המחנות.

10.    מחנה שבט לוי: מעגל פנימי. שבט לוי מתחלק לשלוש משפחות, גרשון, קהת ומררי. שבט לוי משרת בקודש לשמור על המשכן וקדושתו, בנוסף לכל משפחה תפקיד אחר בעבודת הקודש.

                     א.         משפחת גרשון: חונים – בצד מערב, בשכנות לדגל מחנה אפרים. תפקידם במסע  – לשאת את כל יריעות המשכן והחצר.

                     ב.         משפחת קהת: חונים – בצד דרום בשכנות לדגל מחנה ראובן. תפקידם במסע – לשאת את כלי הקוד



ש במשכן. כל בן לוי בגיל 30 ומעלה יכול לזכות לשאת את כלי הקודש. לפני המסע היו נכנסים אהרון ובניו הכוהנים ומכסים את כלי הקודש ואח"כ היו נכנסים בני קהת לשאת אותם.

                      ג.           משפחת מררי – חונים – בצד צפון בשכנות לדגל מחנה דן. תפקידם במסע – לשאת את קרשי המשכן והחצר.

                     ד.         משה, אהרון הכהן ובנין – חונים – בצד מזרח בשכנות לשבט יהודה.

11.   מעגל פנימי: במרכז כל המחנות – מחנה שכינה, אוהל מועד – המשכן.

יום שישי, 12 במאי 2023

הפרשה לשולחן השבת - פרשת בהר בחוקותי

 1. מצוות השמיטה: כל שישה ימים שבת וכל שש שנים שמיטה. שנת תזכורת... אחרי שש שנות עבודה, בהן 'בזכות עמל כפנו' הצמיחה הארץ פירות ותבואה – אנו עוצרים מעבודת האדמה שנה אחת לזכור למי הארץ שייכת ומכח מי באמת מוציאה הארץ פירותיה. "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן שַׁבָּת לַה'". 

2. הקדמה: לאחר כיבוש וירושת הארץ בימי יהושע בן נון – נחלקה הארץ על פי ציווי ה' לשבטים. לכל שבט נחלה השייכת לו ושם ישב. את החלוקה לשבטים ניתן לזהות גם בימינו לפי שמות האזורים כגון: גוש דן – נחלתו של שבט דן, מטה יהודה, אפרים, בנימין, אשר ועוד...

3. שנת היובל: שנת החמישים. לאחר שבעה סבבים של שנות שמיטה ( 49=7*7) מגיעה שנת החמישים שנת היובל. "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים" ובשנה החמישים "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ". בשנת היובל הכל שב על מקומו. שדות, נחלות ובתים שנמכרו חוזרות לבעליהן הראשונים וכן עבדים שנמכרו משתחררים. בנוסף, שנה זו דינה כדין שנת שמיטה בה שובתים מכל מלאכת האדמה.

4. כמה עולה קרקע בארץ ישראל: מתוך הבנה שהמכירה קצובה לשנים ובשנת היובל הקרקע חוזרת לבעליה הראשונים, מצווה התורה את הדרך לתמחר את המכירה: "לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה, וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט" מסבירה התורה את הטעם: "כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ" – כלומר, שווי המכירה המתבצעת נערכת לפי התבואה היוצאת בכל שנה ולא לפ שווי הקרקע שאינה נמכרת.

5. מי אחראי על התקציב השנתי: ראש כלכלי 'מתחיל' מבין שאם אסור לעבוד את האדמה בשנת השמיטה, מה אוכלים? ויותר מכך, בחשבון פשוט נראה ששנת ה-49 היא שנת שמיטה, שנת ה–50 היא שנת יובל, שנתיים אסורות בעבודת האדמה. "וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?!" 

6. מה אוכלים? מבטיח הקב"ה לשומרי השמיטה והיובל - "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" התבואה שיזרעו בשנה הששית תספיק לסוף השנה השישית, שביעית שמינית עד תחילת השנה התשיעית. ובשנת היובל תספיק התבואה לארבע שנים. 48, 49, 50, 51.

7. התמודדות כלכלית – ומכירת נכסים: הנושאים הבאים בפרשה מדברים על אנשים שנכנסו לקשיים כלכליים ונדרשו למכור מנכסיהם. "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ" – ביטוי זה חוזר על עצמו מספר פעמים, ופירושו – כאשר ירד מנכסיו אחיך. התורה מדגישה לנו את היות העני הזה אחי – שנזכור ונתנהג כלפיו בהתאם, הן מצד המצווה לעזור לו לגאול את הקרקע חזרה לרשותו והן מצד הנושה יש לנהוג כלפי בעל החוב כאל אח.

א. אחיך שירד מנכסיו ומכר שדה או בית:– דינים שונים ישנם בין סוגי הבתים או השדות שמכר אחיך. בכולם יש לנו את המצווה להיות שם בשבילו ולעזו לו לגאולם. חלקם ניתן מיד לגאול, וחלקם לאחר מספר שנים. חלקם חוזרים ביובל וחלקם אם לא נגאלו נשארים לצמיתות ביד הקונה. 

ב. תהיה שם בשבילו: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" – כך מצווה התורה - תעזור לאחיך, תלווה לו, אל תקח ממנו הלוואה בריבית, "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּך".  

ג. אחיך שנמכר לעבד: נמכר לך – "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ", ומצווה עליך לדאוג לו ולמשפחתו לכל צרכיהם ויהיה עמך עד שנת השמיטה. מצווה על ידי בן משפחתו לגאלו מעבדות. נמכר לגוי – מצווה לגאולו מיד הגוי.

8. לאחר פירוט המצוות העוסקות בחיי השגרה של עם ישראל בארצו, מסיימת הפרשה בשלושה פסוקים המחדדים לנו את מהותנו – "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים... לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם... אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'"

פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי חותמת את ספר ויקרא. נחלק את הפרשה לשלושה חלקים: 1. השכר אם נלך בחוקי ה' 2. העונש אם לא נשמע למצות ה' 3. המקדיש דבר מה לקודש.

9. השכר אם נלך בחוקי ה': "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" – כלומר אם נקיים את המצוות הנקראות חוקים שאינן מובנות בדעת. "וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" – קיום המצוות הסכליות המתישבות על הדעת. מבטיח לנו הקב"ה שישרה שכינתו בתוכנו ומתוך כך יהיו - גשמים בעיתם, ברכה ושפע ביבול, שלום בארץ, נצחון במלחמות אף מעטים מול רבים, פריון. "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם"

10. העונש אם לא נשמע למצות ה'  - "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה" – "וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת, וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם" "וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" וממשיכה התורה לפרט אם לא נשמע בקול ה' למרות העונשים הכבדים האלו, יוסיף ה' להענישנו – פי שבע מחטאינו. בצורת, הארץ לא תתן יבול, ובסוף גלות מארצנו לפזורות העולם. 

11. למה גלות מן הארץ? מסבירה התורה לאחר שלא שמרנו על המצוות התלויות בארץ, לא שמטנו בשמיטה וביובל – תשלים הארץ בשוממותה את כל שנות ההשבתה. 

12. ההבטחה: גלויות, צרות, רדיפות, שואה – הקב"ה לא שוכח אותנו! הקב"ה מבטיח שיזכור את הברית שכרת עם אבותינו להשיבנו בארץ הזאת והיא שלנו לעד. "וְאַף גַּם זֹאת (למרות הכל) בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר".

13. המקדיש דבר מה לקודש:  נושא זה בא לבטא סוג אחר של הקרבת קרבן. הקרבן  מלשון קרבה, דרך לבטא את רצוננו להתקרב לקב"ה. פרק זה החותם את ספר ויקרא מלמד על אדם שברצונו לבטא את תשוקתו לה' ולקרבתו מתוך הקדשת דברים אישיים לקודש.  יש אדם שמקדיש את עצמו ואומר 'ערכי קודש לה'" או מקדיש ערך בן משפחה אחר. יש המקדיש בהמה טהורה, טמאה, שדה או אפילו את ביתו לה'. לכל ההקדשות הללו (מלבד בהמה טהורה שעולה לקרבן על המזבח) יש ערך כספי שאותו יש לתת בתמורה לדבר הנקדש.


באו נחווה את זה יחד

זה מתאים גם לך , אני לא יודע מתי תקרא את הדברים האלו. האם בערב החג לפני התפילה, בסעודה, במהלך הלילה או בשעות הבוקר של החג או אולי בצהורי היו...