1. הכנות לפני כניסת החג:
v
בליל הסדר ישנה מצוה מיוחדת לפאר את השולחן בכלים הנאים ביותר כבני
חורין אמתיים.
v
כדאי לדאוג שמקומות הישיבה בסעודה יהיו נוחים ומרווחים כדי שיוכלו להסב בהם
ברווח.
v
מומלץ לישון קודם ליל הסדר כדי להיות ערניים בלילה חשוב זה, ובעיקר כדאי
לדאוג שהילדים ישנו.
v
ירקות עלים: שאוכלים בלילה (וכן כל
השנה) צריכים להיות ירקות נקיים מחרקים, ניתן לקנות ברשתות השיווק.
2. הקערה:
v
את קערת הסדר מכינים לפני הסדר.
v
סדר הקערה עם כיוון השעון:
·
שלוש מצות
·
זרוע צלויה
·
חרוסת
·
חזרת – קלח חסה/שורש חזרת (מרור שנאכל בכורך) .
·
כרפס – סלרי/תפו"א.
·
ביצה מבושלת.
·
מרור - במרכז הקערה עלה חסה למרור
v
מי מלח או לימון בקערה נפרדת.
3. דיני הסבה:
v
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא
ממצרים" ולכן תקנו לנו חז"ל
להסב בליל הסדר כבני חורין.
v
כל יושבי השולחן חייבים בהסבה.
v
מסבים על צד שמאל של כל אדם ואף שמאלי מסב לצד שמאל.
v
מומלץ להניח לכל אחד כרית.
v
כל מקום במהלך ההגדה שצריך להסב בו (4 כוסות, אכילת מצה, כורך ואפיקומן) אם
לא הסבו צריך לחזור ולשתות או לאכול.
4. סוג היין:
v
נהגו לשתות יין אדום , ומי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים.
v
יין אדום עדיף מיין לבן.
v
יין קדושת שביעית: ניתן להשתמש ביין
קדושת שביעית, אך לא שופכים מיין זה באמירת "דם ואש ותמרות עשן" ובאמירת
עשר המכות ו- דצ"ך עד"ש באחא"ב.
5. דיני הכוס:
v
שיעור הכוס – לפחות 86 מ"ל (שיעור רביעית).
v
שיעור השתיה: לכתחילה: יש לשתות את
רוב הכוס. ואם שתה רוב רביעית יצא ידי חובה.
v
קטנים יישתו מלא לוגמיהם.
v
יש לשתות את הכוסות על פי סדר ההגדה.
6. הסדר:
v
אורך הסדר: יש לתכנן את מהלך הסדר
על מנת להגיע לאכילת אפיקומן לפני חצות הלילה (זמן משוער 00:30).
v
עיקר מצוות הלילה היא 'והגדת לבנך' להנחיל לדור הבא את מורשת אבותינו – סיפור יציאת מצריים, ובחירת ה' בנו
להיות לו לעם, לכן נהגו לחלק לילדים סוכריות, שוקולדים וחטיפים למיניהם כדי
לעודד אותם להיות שותפים בסיפור ההגדה.
ליווי הלכתי למהלך
ה'סדר'
קדש
v
נהגו להדיח את הכוסות קודם מזיגתם. אם הכוס מלוכלכת צריך להדיחה.
v
כדרכם של ‘בני חורין’ כל אחד מוזג לחברו. (אינו חובה)
v
שותים בהסיבה. (מי ששכח ולא היסב חוזר לשתות)
v
יש לשתות את הכוס ברצף ובלי הפסקות ארוכות.
v
אין לאכול או לשתות עד לאחר המגיד. מי שקשה לו יכול לאכול מעט פחות מ28
גרם. ילדים יכולים לאכול.
v
בשבת: שרים ‘שלום עליכם’
ו’אשת חיל’ ומשלבים קידוש של שבת בקידוש החג.
v במוצ"ש: מוסיפים נוסח הבדלה בקידוש. (מופיע בהגדות)
ורחץ (משנים מסדר
הסעודה כדי לעורר את הילדים)
v
נוטלים ידיים שלוש פעמים בכל יד בלי ברכה.
כרפס (סלרי תפו”א או
מין ירק אחר)
v
לוקחים תופ”א פחות מכזית (רבע של תפו”א בינוני) ומטבילים במי מלח או חומץ.
v
מברכים ‘בורא פרי האדמה’ ומכוונים לפטור בברכה גם את המרור.
v
אין מסבים באכילת הכרפס כיוון שהוא זכר לשעבוד.
יחץ
v
חוצים את המצה האמצעית לשני חצאים, הגדול שומרים לאפיקומן והקטן מחזירים
בין שתי המצות.
v
יש שנהגו לעשות את החצי הגדול בצורת האות ו’ והחצי הקטן בצורת האות ד’.
מגיד
v סיפור יציאת מצרים הוא
עיקר המצווה שצוותה אותנו התורה בליל הסדר! לכן כדאי להוסיף ולהרחיב בסיפור הניסים
והנפלאות שנעשו לאבותינו.
v
אין מסבים בשעת אמירת ההגדה.
v
קודם ‘מה נשתנה’ מסירים את ‘קערת הסדר’ מהשולחן ומוזגים כוס שני.
v
אחר ‘מה נשתנה’ מחזירים את הקערה ומגלים את המצות.
v
בכל פעם במהלך קריאת המגיד כשמגבהים את כוסות היין צריכות להיות המצות
מכוסות.
v
אלו המקומות שמגביהים בהם את הכוס:
א.
‘והיא שעמדה’ עד ‘מצילנו מידם’.
ב.
כשאומר ‘דם ואש...’ עד סוף עשר המכות.
ג.
מ’לפיכך’ עד ‘גאל ישראל’.
v
כשאומרים ‘דם ואש...’, עשר מכות ו’דצ”ך עד”ש באח”ב’ עורך הסדר שופך
לתוך כלי פשוט (חד פעמי) 16 פעמים. ביין שביעית אין שופכים.
v
כדי לצאת ידי מצוות סיפור יציאת מצריים, לכל הפחות צריך לומר או לשמוע את
עניין פסח, מצה ומרור, “רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלושה...”
v
בסוף ה’מגיד’ שותים כוס שניה בהסבה בלי ברכה.
רחצה
v
נוטלים ידיים בברכה.
מוציא – מצה
v
לוקחים את שלוש המצות כסדרם ומברכים ‘המוציא לחם...’.
v
מניחים את המצה התחתונה ומברכים על העליונה והחצויה: ‘על אכילת מצה’.
v
כל אחד מהמסובים צריך לאכול שתי כזיתות אחת מן המצה העליונה ואחת מן
האמצעית, אם חסר מן המצות אפשר להשלים ממצות אחרות.
v
שיעור כזית:27 גרם (שני שליש מצת
מכונה, שני כרטיסי אשראי במצה רכה), זקן או חולה: 20 גרם ולא צריך שתי
כזיתות.
v
אוכלים את המצות בהסיבה. (ומי שלא הסב חוזר ואוכל בהסבה)
v
יש להשתדל לסיים את אכילת שתי כזיתות המצה תוך 4 דקות ולכל היותר 7 דקות.
v אין לדבר עד אחרי
“כורך”.
מרור
v
לוקחים כזית מהמרור (חסה כגודל כף יד) ומטבילים בחרוסת, ומנערים את החרוסת
ממנה.
v
לפני האכילה מברכים ‘על אכילת מרור’.
v אוכלים בלא הסיבה.
כורך
v
לוקחים כזית מן המצה וכזית מהמרור וכורכים יחד עם חרוסת ואוכלים בהסיבה.
שולחן עורך – סעודת החג
צָפוּן
v
אכילת האפיקומן – זכר לקרבן הפסח.
v
זמן אכילת האפיקומן היא עד חצות הלילה 00:30 (זמן משוער) יש לתכנן את מהלך
הסדר על מנת לא לחרוג משעה זו. (אם לא אכלו עד שעה זו
ניתן לאכול כל הלילה)
v
לוקחים את המצה השמורה (החצי הגדול בצורת האות ו’) ואכלים כזית בהסיבה. זמן
האכילה תוך 4 דקות ולא יאוחר מ7 דקות.
v
יש נוהגים לאכול עוד כזית זכר למצה שנאכלת עם קרבן פסח.
v
אפשר להשלים אכילת הכזית ממצות אחרות.
v
אין לאכול או לשתות אחר אכילת האפיקומן חוץ מכוס שלישית ורביעית של
יין. ניתן לשתות קפה או תה לשמירה על
הערנות
ברך
v
אחר ברכת המזון שותים כוס שלישית ומברכים עליה ומכוונים בברכה לפטור גם כוס
רביעית.
v
נהגו למזוג כוס נוסף לאליהו הנביא.
הלל
v
בתחילת ההלל מוזגים כוס רביעית ובסוף ההלל שותים בהסיבה.
נרצה
