יום שבת, 28 במאי 2022

'ודגלו עלי אהבה' – ריקוד דגלים

 

'ודגלו עלי אהבה' – ריקוד דגלים

פתיחה:

1.       מהדורות החדשות העסקות במתווה 'ריקוד הדגלים' האם יעבור בשער שכם או לא. האם זה התרסה והתגרות או דרך נכונה.

2.       מאבק הדגלים בכפר חוורא.

שאלה:

·         מה מהות הדגל? מה הוא מסמל?

·         מאיפה הגיע הדגל לעם ישראל?

·         ומה מיקומו במורשת היהודית?

 

במדבר: (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (ב) אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ:

·         דגלי המדבר כדיגלם של מלאכי השרת:

אילת השחר במדבר ב,ב (רב אהרן יהודה ליב שטיינמן):

במד"ר (ב' ד') כתוב איש על דגלו באותות הה"ד מי זאת הנשקפה קדושים וגדולים היו ישראל בדגליהם וכל האומות מסתכלין בהם ותמהין ואומרים מי זאת הנשקפה וגו' אומרים להם האומות שובי שובי השולמית הדבקו לנו בואו אצלנו ואנו עושין אתכם שלטונים הגמונים דוכסין אפרכין אסטרטליטין וכו', וישראל אומרים מה תחזו בשולמית, מה גדולה אתם נותנים לנו שמא כמחולת המחנים, שמא יכולים אתם לעשות לנו כגדולה שעשה האלקים במדבר, דגל מחנה יהודה דגל מחנה ראובן דגל מחנה דן דגל מחנה אפרים, יכולים אתם לעשות לנו כך עכ"ד:

והנה משמע שזה תשובה לדברי אומות העולם שאין בכחם לעשות לנו דגלים, וצ"ב למה אינם יכולים לעשות לנו דגלים הרי רואים במציאות דכל אומה עושה דגל לעצמה, ועוד דהדגלים היו רק בהיותם במדבר וא"כ מה זה תשובה לדברי העכו"ם שיתדבקו להם, הרי היום אין לנו דגלים אף על פי שאנו מתבדלים מהם:

והנה במד"ר (שם אות ג') כתוב בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנא' רכב אלקים וגו' והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנא' דגול מרבבה, כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו הלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר הביאני אל בית היין וכו' עכ"ד, וצ"ב מה שייך דגלים אצל מלאכים שהם רוחניים, אלא דכתוב בספרים דלכל דבר גשמי בעוה"ז יש שורש רוחני בשמים, אבל כשהוא משתלשל ויורד לארץ הוא מתגשם, ואצל המלאכים הדגלים הם ענין רוחני וכשמשתלשל לארץ הוא בצורת דגלים:

וכנראה דכלל ישראל ראו התגלות השכינה במעמד הר סיני ומסביב כסאו יתב' היו המלאכים בדגלים, והבינו דבאופן זה יש השראת השכינה, דהרי עיקר השראת השכינה היא בעליונים, וכמו שאומרים ושכינת עוזו בגבהי מרומים, והתאוו גם הם להשיג מדרגה זו שהדגלים יסבבו את הארון והלוחות שבו, ולא הי' כאן תאוה לדגל בעלמא, דהדגלים אינם כלום ללא תורה ומצוות, אלא דבנוסף לתורה וקיום המצוות שהם הסיבה להשראת השכינה, יצאה נפשם מגעגועים למעלה ודרגה זו של השראת השכינה, שיהא הארון והלוחות שבתוכו במרכז והם יסבבוהו בדגלים:

וא"כ אומות העולם יכולים לתת רק דגל שהוא סמל בעלמא, אבל את העונג הרוחני שיכולים לזכות ע"י הדגלים, את השראת השכינה אין ביכלתם לתת לנו...

 

הדגל היהודי מסמל שייכות עם עומק רוחני.

·         דגל מדינת ישראל כחול לבן

אומנם מקורו של דגל מדינת ישראל אינו ברוח הקודש אבל צבעו ופסיו לקוחים מהטלית...

סוטה יז.: "היה ר"מ אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא".

מעמקיו של דגל מדינת ישראל מזכרים את כסא הכבוד.

·         דגל מסמל פרוד, אך לא עומקו של דגל ישראל:

"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ:

"איש" – לשון יחיד, לכל שבט דגל ייחודי לו.

"יחנו" – לשון רבים, אומות העולם – דגל מסמל טרטוריה, השטח שלי אינו שלך. מחנה עם ישראל חונים יחד סביב מהות אחת, סביב נשמה אחת המשכן.

 

 

יום ראשון, 6 במרץ 2022

"לתת" - מצוות הפורים

 לתת את הנשמה ואת הלב

לתת כשאתה אוהב

ואיך מוצאים את ההבדל

שבין לקחת ולקבל

עוד תלמד לתת לתת.

על ההבדל בין תרבות לקחת לתרבות לתת,  נוכל לקרא בתוך סיפור המגילה, תכונתם של אחשורוש והמן 'לקחת', להבדיל ממרדכי ואסתר ועם ישראל שהיא 'לתת'.

באיגרות ששולחן המן מעבר לציווי "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" – מוסיף המן ציווי נוסף: "וּשְׁלָלָם לָבוֹז"

למה צריך להדגיש את שללם הרי פשוט שאם נהרג את כולם שללם יהיה לבוז? התשובה לכך היא שזה חלק מהותי באישיותו של המן – לבזוז את האחר ונצלו עד תום.

כך גם דרכו של אחשורוש – בסיום המגילה, זכרון 'הפרידה' מאחשוורוש אינו שימוש בעושרו הרב לעשיית חסד או נתינה, אלא: וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ.

תרבות כזו ראינו בימינו אצל הנאצים ימ"ש – שעסקו באופן מוצהר בלשלול את הרכוש היהודי.

לעומתם התרבות היהודית שונה בתכלית.

דרכה של אסתר לא לקחת דבר לעצמה: " לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ " ובכל זאת "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ". וכאשר מגיעה לשעת המבחן היא מוסרת את עצמה למען עם ישראל ואומרת "וכאשר אבדתי אבדתי"

כאשר שולחים מרדכי ואסתר אגרות, וניתן "לַיְּהוּדִים לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד..." ניתן  ההיתר כפי שנחתם בטבעת המלך "וּשְׁלָלָם לָבוֹז".

אך בפועל בזמן המלחמה, התרבות היהודית מתגלה, ומתברר שהמלחמה אינה במטרה לבוז ולחלק שלל כפי שמתואר: (ט,טו): " וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם". זו היא נקודת המאבק בין 'מחשבת המן' למחשבת מרדכי ואסתר.

משב הרוח בעולם מתרחק מתרבות המן, תרבות הנציזם 'לקחת' – ומתפשט המושג "לתת" – קצבאות שונות חברתיות.

 המניע של אומתנו איינו הכח, הכבוד והכסף – אלא כפי שמתאר הנביא מיכה (ו,ח): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".

מתוך תובנה זו אנו יוצאים מהמגילה בציווי לקיים את מצוות הפורים שכל מטרתם היא 'לתת' – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת חברים.

 

יום שבת, 5 בפברואר 2022

טיול בקדושת ארץ ישראל

תקציר: על מעלותיה של טיול בארץ ישראל והנאה מפירותיה 


1.       האם יש לומר בברכת מען שלוש "ונאכל מפריה ונשבע מטובה"?

סוטה דף יד. : מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי…

טור אורח חיים סימן רח: וכתב עוד (רבינו יונה) וי"א ונאכל מפריה ונשבע מטובה ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה ע"כ ובבה"ג ישנו וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומרו…

בית יוסף: אבל בנוסחת הרי"ף והרמב"ם ישנו.

ב"ח: תימה הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ… לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש ועתה באכלם פירות היונקים מטומאת הארץ נסתלקה השכינה כי כשהטומאה נכנסת עם אכילת פירות בתוך בני ישראל יוצאת כנגדה הקדושה מקרב ישראל, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה.

שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן לט: מבואר דאילנות של זהב שנטע שלמה בביהמ"ק היו מוציאין פירות וזה היה בירושלים, אלא דלפי זה שפיר אנחנו אומרים ובנה ירושלים עיה"ק והעלנו לתוכה וכו' ונאכל מפרי' היינו מפירות ביהמ"ק, ונברכך עליה בקדושה ובטהרה דפשוט כיון דפירות הללו גדילתן במקדש אסור לטמא ליכנס לשם…

·         רוח הקודש בפרות הארץ:

כף החיים קצא ו : וז"ל שער רוה"ק דף ט' ע"ב וז"ל אמר לי מורי ז"ל כי עיקר השגת האדם אל רוה"ק תלויה ע"י כוונת האדם וזהירות בכל ברכת הנהנין לפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות הנאחזות במאכלים החמריים ומתדבקים בהם והאדם באוכל אותם וע"י הברכות שעליהם הנאמרות בכוונה הוא מסיר מהם הקליפות ההם ומזכך החומר שלו ונעשה זך ומוכן לקבל קדושה והזהירני מאד בזה עכ"ל. וכ"כ בשה"מ פ' עקב וז"ל ודע כי צריך האדם להזהר בתכלית בברכות הנהנין כי גוף האדם נהנה מהן ומתקדש בברכות אלו וכמ"ש ותורתך בתוך מעי וגורם שפע עליון באדם עכ"ל ועוד עיין בדברינו לעיל סימן קפ"ג אות מ"ו וסימן ה' אות א' יעו"ש:

 

2.       שלמות הנפש באכילת פירות א"י:

כתב סופר פרשת ואתחנן: דעל ידי שאנו אוכלים מפריה נוכל להשלים נפשינו במקום קדוש ולהחכים עצמינו בתורה, כי אוירא דארץ ישראל מחכים

 

3.       טיול בארץ ישראל והנאה מפרותיה:

 

·         ישיבה בצל העצים – צילא דשכינתא – העץ שעושה רצון השיכנה.

זוהר תרומה קכז. : וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יוֹסִי, הֲווֹ יַתְבֵי יוֹמָא חַד, תְּחוֹת אִילָנֵי, בְּבִקְעָתָא גַּבֵּי יַמָּא דְּגִנּוֹסָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה יָאֶה צִלָּא דָּא, דְּחַפְיָא עֲלָן מִגּוֹ אִילָנֵי, וַאֲנָן צְרִיכִין לְאַעְטְּרָא הַאי אֲתָר בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים יוֹם אֶחָד תַּחַת הָאִילָנוֹת בְּבִקְעָה לְיַד יָם גִּינוֹסַר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָּה נָאֶה צֵל זֶה שֶׁמְּכַסֶּה עָלֵינוּ מִתּוֹךְ הָאִילָנוֹת, וְאָנוּ צְרִיכִים לְעַטֵּר מָקוֹם זֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

המשך דף קכח. :אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאן דְּזָכֵי בְּהַהוּא אַפִּרְיוֹן, זָכֵי בְּכֹלָּא, זָכֵי לְמֵיתַב בְּנַיְיחָא דְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב) בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי. וְהַשְׁתָּא דְּיָתִיבְנָא בְּצִלָּא דְּנַיְיחָא דָּא, אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא דְּלָא יַתְבֵינָן אֶלָּא בְּצִלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, גּוֹ הַהוּא אַפִּרְיוֹן. וְאִית לָן לְאַעֲטָרָא הַאי אֲתָר, בְּעִטְרִין עִלָאִין, עַד דְּיִתְעָרוּן אִילָנֵי דְּהַהוּא אַפִּרְיוֹן, לְמֵיתֵי עֲלָן בְּצִלָּא אַחֲרָא.

תרגום: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן, זוֹכֶה בַכֹּל, זוֹכֶה לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּצֵּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד) בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי. וְכָעֵת שֶׁיָּשַׁבְנוּ בַּצֵּל שֶׁל הַמְּנוּחָה הַזּוֹ, יֵשׁ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל שֶׁלֹּא יָשַׁבְנוּ אֶלָּא בְּצֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן, וְיֵשׁ לָנוּ לְעַטֵּר אֶת הַמָּקוֹם הַזֶה בַּעֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הָאִילָנוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הָאַפִּרְיוֹן לָבא עָלֵינוּ בְּצֵל אַחֵר - רוחני.

 

פירוש מתוק מדבש: ועתה שישבנו בצל האילן במנוחה כזו, יש לנו להסתכל ולהתבונן שלא ישבנו אלא בצילו של הקב"ה תוך השראת שכינה. ור"ל כי בלעדי אור ה' אין קיום שלום נברא, ואם כן גם צל האילן הוא צילו של הקב"ה מכח השראת השכינה שבו, ויש לנו לעטר מקום הזה בעטרות עליונות של סודות התורה, עד שיתעוררו האילנות שהם הנשמות הכלולות בהשכינה, לבא עלינו בצל אחר רוחני.

 

ממעשה בחסיד אחד – צורף, שהיה מתרגש בכל פעם כאשר היה מבריק את כל הכסף. וכך היה אומר: אני מגלה את רצון ה' שהתגלה צבע הכסף שכך ברא אותו ה'.  (סיפר הרב דודי דודקביץ)

 

 

 

שו"ת תורה לשמה סימן תיח


 

יום חמישי, 4 במרץ 2021

הדרכה הלכתית לקראת ליל הסדר

 

1.       הכנות לפני כניסת החג:

v      בליל הסדר ישנה מצוה מיוחדת לפאר את השולחן בכלים הנאים ביותר כבני חורין אמתיים.

v      כדאי לדאוג שמקומות הישיבה בסעודה יהיו נוחים ומרווחים כדי שיוכלו להסב בהם ברווח.

v      מומלץ לישון קודם ליל הסדר כדי להיות ערניים בלילה חשוב זה, ובעיקר כדאי לדאוג שהילדים ישנו.

v      ירקות עלים: שאוכלים בלילה (וכן כל השנה) צריכים להיות ירקות נקיים מחרקים, ניתן לקנות ברשתות השיווק. 

2.       הקערה:

v      את קערת הסדר מכינים לפני הסדר.

v      סדר הקערה  עם כיוון השעון:

·         שלוש מצות

·         זרוע צלויה

·         חרוסת

·         חזרת – קלח חסה/שורש חזרת (מרור שנאכל בכורך) .

·         כרפס – סלרי/תפו"א.

·         ביצה מבושלת.

·         מרור - במרכז הקערה עלה חסה למרור

v      מי מלח או לימון בקערה נפרדת.

3.       דיני הסבה:

v      "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"  ולכן תקנו לנו חז"ל להסב בליל הסדר כבני חורין.

v      כל יושבי השולחן חייבים בהסבה.

v      מסבים על צד שמאל של כל אדם ואף שמאלי מסב לצד שמאל.

v      מומלץ להניח לכל אחד כרית.

v      כל מקום במהלך ההגדה שצריך להסב בו (4 כוסות, אכילת מצה, כורך ואפיקומן) אם לא הסבו צריך לחזור ולשתות או לאכול.

4.       סוג היין:

v      נהגו לשתות יין אדום , ומי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים.

v      יין אדום עדיף מיין לבן.

v      יין קדושת שביעית: ניתן להשתמש ביין קדושת שביעית, אך לא שופכים מיין זה באמירת "דם ואש ותמרות עשן" ובאמירת עשר המכות ו- דצ"ך עד"ש באחא"ב.

5.       דיני הכוס:

v      שיעור הכוס – לפחות 86 מ"ל (שיעור רביעית). 

v      שיעור השתיה: לכתחילה: יש לשתות את רוב הכוס. ואם שתה רוב רביעית יצא ידי חובה.

v      קטנים יישתו מלא לוגמיהם.

v      יש לשתות את הכוסות על פי סדר ההגדה.

6.       הסדר:

v      אורך הסדר: יש לתכנן את מהלך הסדר על מנת להגיע לאכילת אפיקומן לפני חצות הלילה (זמן משוער 00:30).

v      עיקר מצוות הלילה היא 'והגדת לבנך' להנחיל לדור הבא את מורשת אבותינו – סיפור יציאת מצריים, ובחירת ה' בנו להיות לו לעם, לכן נהגו לחלק לילדים סוכריות, שוקולדים וחטיפים למיניהם כדי לעודד אותם להיות שותפים בסיפור ההגדה.

 

ליווי הלכתי למהלך ה'סדר'

קדש

v      נהגו להדיח את הכוסות קודם מזיגתם. אם הכוס מלוכלכת צריך להדיחה. 

v      כדרכם של ‘בני חורין’ כל אחד מוזג לחברו. (אינו חובה)

v      שותים בהסיבה. (מי ששכח ולא היסב חוזר לשתות)

v      יש לשתות את הכוס ברצף ובלי הפסקות ארוכות.

v      אין לאכול או לשתות עד לאחר המגיד. מי שקשה לו יכול לאכול מעט פחות מ28 גרם. ילדים  יכולים לאכול.

v      בשבת: שרים ‘שלום עליכם’ ו’אשת חיל’ ומשלבים קידוש של שבת בקידוש החג.

v      במוצ"ש: מוסיפים נוסח הבדלה בקידוש. (מופיע בהגדות)

ורחץ (משנים מסדר הסעודה כדי לעורר את הילדים)

v      נוטלים ידיים שלוש פעמים בכל יד בלי ברכה.

כרפס (סלרי תפו”א או מין ירק אחר)

v      לוקחים תופ”א פחות מכזית (רבע של תפו”א בינוני) ומטבילים במי מלח או חומץ.

v      מברכים ‘בורא פרי האדמה’ ומכוונים לפטור בברכה גם את המרור.

v      אין מסבים באכילת הכרפס כיוון שהוא זכר לשעבוד.

יחץ 

v      חוצים את המצה האמצעית לשני חצאים, הגדול שומרים לאפיקומן והקטן מחזירים בין שתי המצות.

v      יש שנהגו לעשות את החצי הגדול בצורת האות ו’ והחצי הקטן בצורת האות ד’.

מגיד

v      סיפור יציאת מצרים הוא עיקר המצווה שצוותה אותנו התורה בליל הסדר! לכן כדאי להוסיף ולהרחיב בסיפור הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו.

v      אין מסבים בשעת אמירת ההגדה.

v      קודם ‘מה נשתנה’ מסירים את ‘קערת הסדר’ מהשולחן ומוזגים כוס שני.

v      אחר ‘מה נשתנה’ מחזירים את הקערה ומגלים את המצות.

v      בכל פעם במהלך קריאת המגיד כשמגבהים את כוסות היין צריכות להיות המצות מכוסות.

v      אלו המקומות שמגביהים בהם את הכוס:

                                             א.         ‘והיא שעמדה’ עד ‘מצילנו מידם’.

                                             ב.         כשאומר ‘דם ואש...’ עד סוף עשר המכות.

                                              ג.          מ’לפיכך’ עד ‘גאל ישראל’.

v      כשאומרים ‘דם ואש...’, עשר מכות ו’דצ”ך עד”ש באח”ב’ עורך הסדר שופך לתוך כלי פשוט (חד פעמי) 16 פעמים. ביין שביעית אין שופכים.

v      כדי לצאת ידי מצוות סיפור יציאת מצריים, לכל הפחות צריך לומר או לשמוע את עניין פסח, מצה ומרור, “רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלושה...” 

v      בסוף ה’מגיד’ שותים כוס שניה בהסבה בלי ברכה.  

רחצה

v      נוטלים ידיים בברכה.

מוציא – מצה

v      לוקחים את שלוש המצות כסדרם ומברכים ‘המוציא לחם...’.

v      מניחים את המצה התחתונה ומברכים על העליונה והחצויה: ‘על אכילת מצה’.

v      כל אחד מהמסובים צריך לאכול שתי כזיתות אחת מן המצה העליונה ואחת מן האמצעית, אם חסר מן המצות אפשר להשלים ממצות אחרות.

v      שיעור כזית:27 גרם (שני שליש מצת מכונה, שני כרטיסי אשראי במצה רכה), זקן או חולה: 20 גרם ולא צריך שתי כזיתות.

v      אוכלים את המצות בהסיבה. (ומי שלא הסב חוזר ואוכל בהסבה)

v      יש להשתדל לסיים את אכילת שתי כזיתות המצה תוך 4 דקות ולכל היותר 7 דקות.

v      אין לדבר עד אחרי “כורך”.

מרור

v      לוקחים כזית מהמרור (חסה כגודל כף יד) ומטבילים בחרוסת, ומנערים את החרוסת ממנה.

v      לפני האכילה מברכים ‘על אכילת מרור’.

v      אוכלים בלא הסיבה.

כורך

v      לוקחים כזית מן המצה וכזית מהמרור וכורכים יחד עם חרוסת ואוכלים בהסיבה.

שולחן עורך – סעודת החג

צָפוּן

v      אכילת האפיקומן – זכר לקרבן הפסח.

v      זמן אכילת האפיקומן היא עד חצות הלילה 00:30 (זמן משוער) יש לתכנן את מהלך הסדר על מנת לא לחרוג משעה זו. (אם לא אכלו עד שעה זו ניתן לאכול כל הלילה)

v      לוקחים את המצה השמורה (החצי הגדול בצורת האות ו’) ואכלים כזית בהסיבה. זמן האכילה תוך 4 דקות ולא יאוחר מ7 דקות.

v      יש נוהגים לאכול עוד כזית זכר למצה שנאכלת עם קרבן פסח.

v      אפשר להשלים אכילת הכזית ממצות אחרות.

v      אין לאכול או לשתות אחר אכילת האפיקומן חוץ מכוס שלישית ורביעית של יין.  ניתן לשתות קפה או תה לשמירה על הערנות

ברך

v      אחר ברכת המזון שותים כוס שלישית ומברכים עליה ומכוונים בברכה לפטור גם כוס רביעית.

v      נהגו למזוג כוס נוסף לאליהו הנביא.

 הלל

v      בתחילת ההלל מוזגים כוס רביעית ובסוף ההלל שותים בהסיבה.

 נרצה

'ודגלו עלי אהבה' – ריקוד דגלים

  'ודגלו עלי אהבה' – ריקוד דגלים פתיחה: 1.        מהדורות החדשות העסקות במתווה 'ריקוד הדגלים' האם יעבור בשער שכם או לא. ...