הדרכה למעשה לימי החנוכה

לפני ההדלקה:

·         אין להתחיל סעודה או להתחיל מלאכה כל שהיא חצי שעה לפני זמן הדלקת נרות שמא יגרר בעסוקיו וישכח להדליק. אבל פרות וירקות וכדו' מותר לאכול.

·         אם התחיל במלאכה לפני ההדלקה – יפסיק וידליק נרות.

הדלקת נרות:

·         נשים: גם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, משום שגם הן היו באותו הנס.

·         מנהג הספרדים: רק אחד מבני הבית מדליק לכולם.

ילדים – שרוצים להדליק חנוכיה לעצמם, יכולים להדליק ואף לברך על ההדלקה, אבל יקפידו להפריד בין כל החנוכיות.

·         מנהג האשכנזים: אם אפשר, כל אחד מבני הבית מדליק לעצמו. ויקפידו להפריד בין החנוכיות.

·         ישתדלו בני הבית שאינם מדליקים לעמוד ליד המדליק בזמן ההדלקה לענות אמן ולכוון לצאת ידי חובה.

·         מי שלא נמצא בבית כגון: חייל/בחור ישיבה: ספרדי – אביו מדליק עליו בבית, ובמקום שישן ידליק בלי ברכה או ישתתף עם חבר בשמן. לדעת הרב עובדיה – פטור מלהדליק. אשכנזי – מדליק ומברך במקום שנצא בו.

דיני הנרות:

·         כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה.

·         מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית זכר לנס.

·         נרות החנוכה צריכים להיות ראויים לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

·         אם הנרות היו ראויים לדלוק חצי שעה ולאחר ההדלקה כבו, אין צריך לחזור ולהדליקם, שבהדלקה התקיימה המצווה.

·         הדליק את הנרות בחוץ, במקום שלא יוכלו לדלוק חצי שעה, ובאה הרוח וכיבתה את הנרות – צריך לחזור ולהדליק, אך לא יברך.

·         אסור להשתמש באור הנרות, ולכן לכל חנוכיה מוסיפים שמש.

·         שאריות הפתילות והשמן אסור להשתמש בהם. ונהגו לשמור אותם ולשרפם בשרפת חמץ, או להשליכם בכבוד לפח.

סדר העמדת הנרות והדלקתם:

·        

 המדליק עומד מול החנוכיה. את הנר הראשון יניח בצד הימני של החנוכיה. ובכל יום יוסיף את הנר החדש משמאלו, ואת הנר החדש ידליק ראשון.

·         כשמדליק בפתח הבית - הנר ביום הראשון יהיה הנר הקרוב לפתח.

מקום ההדלקה:

·         בית פרטי: מצוה להניח את הנרות צמוד לפתח הבית מבחוץ מצד שמאל, כדי שיהיה מוקף במצוות (מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל).

כשפתח הבית אינו נראה מהרחוב יש אומרים שידליק בחלון הבית הפונה לרשות הרבים, והמהדר ידליק גם בפתח הבית.

·         בניין מגורים: אדם שגר בקומות הנמוכות בתוך עשרים אמה (9.6 מטר) מרשות הרבים-  ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים כדי שיראו בחוץ. וידליק באופן שגם בני ביתו יראו.

אדם שגר בקומות גבוהות למעלה מעשרים אמה – כמה אפשרויות בידו: 1. להדליק בתוך הבית צמוד לפתח הבית משמאל הנכנס 2. בחלון הפונה לרשות הרבים אך חובה שיראה גם לבני הבית. 3. על השולחן בבית.

הרוצה להדר – ידליק אחת בפתח ביתו ואחת בחלון ויברך על הנרות שבפתח ביתו.

·         בבית שיש לו חצר עם חומה ושער ידליק בפתח השער משמאל, ואם אין מזוזה בשער ידליק מימין הנכנס בשער.

·         בית שמדליקים בו כמה חנוכיות יקפידו להבדיל ביניהם שתהיה כל חנוכיה ניכרת. ויותר טוב שידליקו במקומות שונים כגון בחלון הפונה לרבים או על השולחן בבית.

גובה הנרות:

·         גובה הנרות צריך להיות למעלה מג' טפחים (24 סנטימטר) עד גובה 20 אמה (9.6 מטר).

·         טוב שתהיה השלהבת נמוכה מי' טפחים (80 סנטימטר) ועל פי הקבלה נהגו בין שבעה לעשרה טפחים.

זמן ההדלקה:

·         זמן ההדלקה: מיד בצאת הכוכבים. ולנוהגים כגר"א – בשקיעת החמה.

·         תפילת ערבית: הרגיל להתפלל ערבית בצאת הכוכבים תפילת ערבית קודמת, ואחר ערבית יזדרז לביתו להדליק.

·         איחור בהדלקת נרות: אם לא הדליק בזמן יכול להדליק כל הלילה נרות בברכה, ויש אומרים שלא יברך אלא אם כן יש עמו אדם נוסף או שזו שעה שעדיין עוברים ברחוב ויראו את הנרות.

·         הדלקה לפני שקיעה: אדם שיוצא מביתו לפני שקיעה ויודע שלא יחזור עד מאוחר בלילה יכול להדליק החל מארבעים דקות לפני שקיעה, ובלבד שיהיו הנרות דולקים לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים.

·         יום שישי בערב (ליל שבת): אסור להדליק בצאת הכוכבים! ולכן ינהג כך: לפני הדלקת נרות שבת ידליקו נרות חנוכה בנרות גדולים שיספיקו לדלוק לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. (הנרות הקטנים הרגילים אינם מספיקים לכך)

ראוי להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה.

·         מוצאי שבת: לאחר תפילת ערבית מבדילים כבכל מוצאי שבת ולאחר ההבדלה מדליקים נרות חנוכה.

מתארח בשעת הדלקת נרות בבית אחר:

·         ישן שם (כגון בשבת): ישתתף בתשלום מועט עם בעל הבית בבעלות על השמן או שבעל הבית יָקנֵה לו חלק בשמן. אשכנזים – גם האורח מדליק חנוכיה.

·         ישן בבית אחר: מדליק בדירה שישן בה.

·         ישן בביתו: ישתדל להדליק בביתו בזמן, ואם נשאר עד מאוחר יכול להדליק כל הלילה.

·         אם מתעכב עד מאוחר ונשאר לאכול בבית מארחיו, לפני שיאכל יעשה לעצמו תזכורת שלא ישכח הדלקת נרות.

מלאכה לנשים אחרי הדלקת נרות:

·         נהגו הנשים לא לעשות מלאכה למשך חצי שעה אחר הדלקת נרות. מלאכות כגון: כיבוס, גיהוץ תפירה וכיוצא בזה

על הניסים והלל:

·         בתפילת העמידה וברכת המזון מוסיפים 'על הניסים'.

·         שכח לומר 'על הניסים':

נזכר קודם שאמר שם ה' בסיום הברכה - חוזר.

לאחר שאמר שם ה' – אינו חוזר, וטוב להוסיף 'על הניסים' בברכת 'אלוהי נצור' ובברכת המזון ב'הרחמן'.

·         הלל: נשים- מברכות על ההלל. ולדעת הרב עובדיה: לא מברכות.

סדר הדלקת נרות חנוכה:

 לפני הדלקת הנרות מברכים 'להדליק נר' ו'שעשה נסים':

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

ובערב הראשון מוסיפים את ברכת 'שהחיינו':

בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

ומדליק הנרות, ואומר:

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנחנו מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְשִׁמְךָ עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְיְשׁוּעותֶךָ.

שנזכה לראות כהן מיטיב את הנרות בבית המקדש במהרה בימינו.

חנוכה שמח

הרב אליעד בן-דוד

0505883671

אור קטן או אור איתן:

יעקב אבינו סוף סוף חוזר לארץ מגורי אביו אחרי שנים של גלות בעל כורחו. אולם שמחת החזרה מהולה בחשש, יעקב יודע שעשיו אחיו בדרך לקראתו והוא חושש שמא הוא עדיין כועס עליו וירצה לפגוע בו. 

לקראת הפגישה יעקב מתכונן בשלוש דרכים: דורון, תפילה ומלחמה. יעקב שולח מתנות פיוס לאחיו לפני הגעתו לארץ למצוא חן בעניו. 

במקביל הוא נושא תפילה בענוה ואומר קטנתי ואיני ראוי לכל החסדים שעשית עימי עד עכשיו, אבל בבקשה הצילני מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו. 

דבר שלישי שמתכונן אליו יעקב הוא מלחמה. הוא חוצה את העם אשר איתו לשני מחנות, שאם יבוא עשיו אל המחנה ויכה אותו יהיה המחנה הנשאר לפליטה. בלילה האחרון לפני המפגש מעביר יעקב את נשיו, שפחותיו, ילדיו ואת כל רכושו מעבר לנחל.

כשמסיים יעקב להעביר את כולם הוא חוזר לבדו ומתעכב ללקט פחים קטנים, שאריות של כלים קטנים חסרי חשיבות שאחרים היו מוותרים עליהם בקלות. 

אבל יעקב לא, הוא מסתכן ונשאר מאחור כדי לאסוף אותם. מהתעקשות זו של יעקב לחזור לכלים קטנים ובעלי חשיבות קטנה, אנחנו לומדים מוסר חשוב לחיי היום יום שלנו: במהלך החיים יוצא לנו לפגוש נשמות שונות. יש נשמות שצולחות את המסלול עוברות את המכשולים את הנהר וממשיכות הלאה. 

יש נשמות שמתקשות ונושרות בדרך ונשארות מאחור, אבל עם קצת מאמץ אנחנו יכולים לעזור להם לחזור למסלול ולהיות גדולות עם עתיד מבטיח. ויש נשמות רחוקות שנראה שאבדה תקוותם לחזור לדרך הישר, ונטייתנו היא אולי להתיאש מהם ולהשאיר אותם מאחור, במחשבה שהם לא יוכלו לתקן עוד את דרכם... 

יעקב אבינו לא חושב כך, לא כך הוא חונך בבית אבא. הוא חוזר אחורה ומתאמץ ומסתכן כדי לאסוף את כל הנשמות הרחוקות הנידחות האלו, יעקב רואה בתוך הכלי את האור הקטן, את נקודת התקוה הקטנה שמאירה בהם, ומתאמץ בשבילם כי הם חשובים בעניו. 

יעקב אבינו לא מתייאש הוא מאמין בהם ובטוח שיש להם תקוה. יסוד זה ספג יעקב מסבו אברהם שלא התייאש עד הרגע האחרון והתעקש לפני ה' על אנשי סדום למרות שהיו 'רעים וחטאים לה' מאוד'. אברהם העיז פניו לפני ה': ואמר "אולי יש עוד נקודה טובה לאחוז בה כדי להציל את אנשי סדום, 'אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר, התשחית בעבורם את העיר'?! אברהם מחפש להאחז באור הקטן שאולי מסתתר לו בתוך אנשי סדום כי הוא מאמין שאם הוא שם בכוחו להיות אור איתן.