‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 באוקטובר 2022

לשמר את האורות מכל החגים

 


 

שפת אמת דברים לסוכות שנה תרלה

שמ"ע הוא ברכת החג. כי מצות סוכה לצאת מדירתו לחסות בצלו ית'. ואנחנו כמו אורחים בביתו של הקדוש ברוך הוא. וכ' ביום השמיני שלח את העם. ושלוח לשון לוי' שבעה"ב צריך ללות האורחים. והוא מה שמצות סוכה וימי החג נותנין ברכה לישראל לבתיהם. וכן איתא בגמ' תשלומין דראשון הוא. ופי' עצרת תהי' לכם הוא כי בנ"י מקבלין כל השפעות שניתן בימים אלו כי בכל שנה ניתן חיות חדש בר"ה ויוכ"פ סוכות לכל הנבראים. והמקבלים הם בב' בחי' א' שמח במה שמקבל לו לגרמי' וזה האומות וזה רק לשעה לכן מתמעט טובתם. אבל בנ"י שמחין במה שהקב"ה משפיע להם אשר ע"י כן יש להם דביקות בו ית'. שכן המשכיל שמח בקבלת מתנה מן המלך מצד המלך יותר מחשיבות של המתנה עצמה. וקבלה זו יש לה קיום לעולם. ועי"ז זוכין בנ"י לקבל כל ההשפעות שכן הי' רצונו ית' בכל השפעתו שיהי' הקבלה כראוי. וז"ש חז"ל סעודה קטנה שאהנה מכם דייקא שבנ"י מקבלין כדי להתדבק בו לעשות רצונו לא להנאתן. וז"ש עצרת תהי' לכם שנשאר מקוים השפע לכם ולאומות הי' רק לשעה:

יום שישי, 14 באוקטובר 2022

שבת חול המועד - התערותא דלעלא ודלתתא

 מיקוד מטרה בעבודת העולם – שבת חול המועד סוכותא.    

  א. תיאור מצב

חול, המועד, שבת – מה היום, יום חול, מועד או שבת?

 

ב.       ב. בחזרה למקור:

בריאת העולם - "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ". למה? כי "אָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה". (בראשית ב,ה)

מדרש אגדה (בובר) בראשית (פרשת בראשית) פרק ב פסוק ה

[ה] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ. קודם שיצאו על הארץ אילנות ועשבים, למה לפי שאילנות ועשבים אין באים כי אם מכח מטר, והקב"ה לא המטיר על הארץ, לפי שעדיין לא נברא האדם שיעבוד את האדמה ומתפלל על הגשמים שירדו וגם אד לא היה שיעלה מן הארץ וישקה את האדמה עד שנברא אדם, ולכך כתיב וייצר ה' וגו' (פסוק ז)..."

רש"י בראשית (פרשת בראשית) פרק ב פסוק ה

כי לא המטיר - ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים:

וכל עשב השדה טרם יצמח - עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי:

 

"עולם חסד יבנה" -  הכנה ראשונית בחסדו של הקב"ה ולא על ידי תורה ומצוות שעושה האדם שמקיימים את העולם. לאחר מכן ההוצאה של הבריאה לפועל ממתינה לעבודת האדם.           

 

ג.        ג. לעשות רצון בוראנו – עם התערותא דלעלא

סיכום רש"ר הירש: האדם בתווך, בין הקב"ה לעולם. ומטרתו למלא וליישם את רצון ה' בעולם, לרומם ולקדש את העולם על ידי הכלים שיקבל מהקב"ה.

רש"ר הירש בראשית (פרשת בראשית) פרק ב פסוק ה

ואדם אין לעבוד את האדמה: אין הארץ מתפתחת אלא למען האדם, - לצורך עבודתו המוסרית עלי אדמות. שלטון האדם באדמה קרוי בעברית "עבודה", ... אמור מעתה: אין "עבודה" אלא התבטלות; העובד מבטל את רצונו - מפני רצון אחרים ומטרתם. האדם השליט באדמה, עובד במישרין את ה'; ואילו בעקיפין הוא עובד את האדמה, - שכן ה' העבידו למטרותיה. האדם מנצל את כוחות האדמה, והוא משנה את פניה לצורך מטרותיו; אך מטרות האדם ניתנו לו מידי ה'; ומשום כך אין הארץ מקפחת את ייעודה, אלא היפוכו של דבר: היא משיגה את ייעודה. הטבע הפיסי מתעלה על ידי פעילות האדם, והוא נעשה שותף לתכליתו המוסרית של העולם. שעה שהאדם הוא "אדם" כשמו, הרי שלטונו באדמה הוא "עבודת האדמה": הוא עובד את האדמה וכך מקדם את ייעודה. ה' אלהים יתן את הגשם - לצורך עבודת האדם באדמה. ... וכך אומר ה' בתורתו: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי, - ונתתי מטר ארצכם בעתו; - ואם יפנה לבבכם, - ועצר את השמים ולא יהיה מטר". (דברים יא). הנה זה המעמד שניתן לישראל ולארץ החוק האלהי.

 

ד.       ד. קידוש החודש בידי ישראל – שותפות בבריאה

שמות רבה (וילנא) (פרשת בא) פרשה טו סימן כד

ד"א החדש הזה לכם, הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש, יש מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים, ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים, ויש מהם אומרים מקדש ישראל שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קדוש כלום, ואל תתמה על זה שהקב"ה קדש את ישראל שנא' (ויקרא כ) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ולפי שהם מקודשים לשמים לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש, רצונך לידע צא ולמוד מכלי השרת משה קדש את המשכן ואת כל כליו מי היה מקדשם יכול היה משה לבא ולקדשן אלא מה היו עושין היה הכהן מקבל בו דבר של קדש והכלי מתקדשת כשם שקדש משה בדם המזבח או יין נסך או מנחה מערה בכלי חול וכלי חול מתקדש, ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקדש מתקדשת, עאכ"ו ישראל שהם קדושים ומקדשים את החדש, אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני ולעצמי אני מקדש אלא הריני מקדש את ישראל והן מקדשין אותי, לכך כתיב והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם, וכן דוד אומר (תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים, הה"ד החדש הזה לכם.

 

ה.      ה. השבת קדושת הקב"ה בעולם

קדושה עליונה בעולם – קביעה וקיימא – קדושה המחיה את העולם.

ומתוכה – ישראל המקודשים, מקדשים את הזמנים.

ביצה יז. : תנו רבנן: יום טוב שחל להיות בשבת. בית שמאי אומרים: מתפלל שמנה [ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה. ובית הלל אומרים: מתפלל שבע, מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום באמצע. רבי אומר: אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים. תני תנא קמיה דרבינא: מקדש ישראל והשבת והזמנים. אמר ליה: אטו שבת ישראל מקדשי ליה? והא שבת מקדשא וקיימא! אלא אימא: מקדש השבת ישראל והזמנים.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מט עמוד א

מקדש ישראל והזמנים! - ישראל דקדשינהו לזמנים

 

ו.        ו. עבודה במעגל השנה, ומעגל המצוות

מטבע ברכה:

עץ חיים שער מוחין דצלם – שער כג דרוש ו':

והנה בכל פעם שרוצין להמשיך להם מוחין צריך שתחלה יזדווגו או"א ומשם ימשכו המוחין לזו"ן. אמנם בזווג ההוא צריך שיעלו זו"ן מ"ן וענין העלאתן מ"נ הוא המוח שלהם שהם בחי' נשמה הפנימים שלהם. והנה קודם שיעלו בסוד מ"ן צריכין לקבל הארה מלמעלה וא"א לקבלם אם לא ע"י זווג או"א ופי' הדבר כמ"ש שב' זווגים יש באו"א,  א' זווגם הוא בסוד חיצונותיהן והוא תמיד להחיות העולמות חיות מוכרח לצורך עצמן ואם זה הזווג יתבטל אפילו רגע א' יתבטלו כל העולמות ח"ו והב' הוא בסוד הפנימית והוא לתת מוחין לז"א כדי שהם יולידו נשמות בעולם שהוא פנימית העולמות כנודע וזה אינו תדיר. והנה זווג א' התדיר א"צ שיעלו זו"נ בסוד מ"נ אמנם ההוא רוחא דשביק אבא באמא בביאה ראשונה אשר ההוא רוחא שורש זו"נ וכל שאר הנשמות הנמשכין מזווג או"א וההוא רוחא מספיק אז למ"נ אך הזווג הב' הוא לצורך מוחין שהוא לצורך זווג זו"נ להוליד נשמות שהם פנימית העולמות אז זו"נ ממש עולין במ"נ והנה כל מוחין הפנימים דיניקה דמצד אמא תמיד הם בו לעולם ועתה ע"י מ"ן בכח ההוא רוחא כנ"ל נעשה זווג או"א בבחי' יש"ס ותבונה והוא זווג התדיר ואז נשלם בחי' מוחין בחג"ת דיניקה שהם חיצונותיהן והם אלקים.

 

שער הכוונות מטבע ברכה: וביאור ענין זה הוא כי שני מיני שפע הם הא' הוא לקבל בתחל' בחי' שפע לשיהיו ראוים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים שפע האמיתי הנכון והנאות להם ולכן בתחיל' צריך להוריד שפע עליון ע"י ברוך הנז' אל אתה שהוא החסד ואח"כ אל הויה שהוא הת"ת ואח"כ אל אלוקינו שהוא הגבורה וע"י זה השפע יכולי' לעלות אל הבינה ואז בעלותם אל הבינ' נק' הוא מלך כי אין מלך בלתי חיילות אשר הוא מולך עליהם וגם היא נק' העולם ואז לוקחים השפע האמתי הראוי להם וזהו אשר קדשנו כו'

 

ז.        סיכום:

קיבלנו את האפשרות והחסד מהק"ה להמליכו בראש השנה – התערותא דליעלא. המלכנו את הקב"ה – התערותא דלתתא – והעלנו את העולמות והתקדשנו והיינו כמלאכים ביום הכיפורים.

בחג הסוכות המשימה – להוריד את כל השפע הגדול השלם שאנחנו מקבלים מהקב"ה לעולם הזה ולקדשו – על ידי קידוש הטבע, ארבע מינים וסוכה.

שבת חול המועד – עוזרת לנו לחוות סיכום של הכל. קדושה עילאה, חול, ומועד שמתקדש על ידנו.

יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

הדרכות מעשיות לחג הסוכות




         א.         בניית הסוכה:

נקודות חשובות בכשרות הסוכה:
מיקום:
·         הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים ולא תחת מרפסת או עץ וכדומה.
·         במקום שאין בו ריחות לא טובים.

הסכך:
·         הסכך צריך להיות מהצומח.
·         כמות: לפחות רוב הסוכה צריכה להיות מוצלת.
·         הסכך צריך להתחיל צמוד לדופן הסוכה. אם לא אפשרי או שיש קצת גג מעל הסוכה – ישאל רב מה לעשות.
·         פרגולה: ישאל רב האם ואיך ניתן לעשות ממנה סוכה.

דפנות הסוכה:
·         על הדפנות להיות חזקות שלא ינועו ברוח. לכן העושה סוכה מדפנות בד – יש למתוח ארבע חוטים מקבילים לרצפת הסוכה במרחק 20- 24 ס"מ זה מזה, בשלושה צדדים של הסוכה. חוטים אלו נחשבים דופן הסוכה.

בניית הסוכה:
·         סדר הבניה: קודם בונים את הדפנות ולאחריהם מניחים את הסכך. סדר זה הכרחי! אדם שעשה הפוך – לאחר בניית הקירות יגביה את הסכך וינחהו שוב.

קישוטים בסוכה:
·         נהגו לקשט את הסוכה סימן לאהבתנו את מצוות ה'.


         ב.         ארבעת המינים:

קניית ארבעת המינים:
·         מצוות עשה מהתורה ליטול ארבעת המינים ביום טוב הראשון של חג הסוכות. בשאר ימי החג זו מצווה מדברי חכמים.
·         נוטלים אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות.
·         כיוון שהלכות ארבעת המינים רבות ומורכבות, כדאי לקנותם מאנשים מוכרים ויראי שמים שמבינים בהלכותיהם. אפשר להתייעץ עם רב היכן לקנות.
·         מומלץ לשמור את ארבעת המינים בניילון שמיוחד להם על מנת לשמור על טריותם.
·         מי חייב? גברים מעל גיל מצוות. קטנים כדאי להרגילם למצווה. נשים יכולות ליטול ארבעת המינים ולברך.
·         ארבעת המינים צריכים להיות שייכים לנוטל. ניתן לבצע זאת על ידי קניית סט לכל אחד, או על ידי קניית סט אחד והעברתו  במתנה לכל אחד ואחד.


          ג.         אגידת ארבעת המינים יחד:

ארבעת המינים משולים לגווני החברה, את כולם אנו אוגדים כחטיבה אחת ואיננו יכולים לקיים את המצווה בחסרונו של אחד מהם.
·         יש לאגוד (=לקשור) יחד בקשר כפול את הלולב ההדסים והערבות, לפני נטילתם למצווה.
·         זמן הקשירה: לפני כניסת החג, בחג עצמו אין לקשור אותם יחד בקשר כפול אלא אם לא קשר לפני החג יש לקשור בקשר קשר פשוט בלבד.
·         דרך הקשירה: מניחים את הלולב על השולחן כאשר שידרתו כלפי מעלה, מניחים הדס וערבה מימינו (הדס פנימי יותר),הדס וערבה משמאלו (הדס פנימי יותר), והדס שלישי על שידרת הלולב. את הכל קושרים יחד עם עלה לולב שהוכן מראש (ניתן לתלוש מצדי הלולב).
·         הסתבכת? מומלץ לכתוב ביוטיוב: "בול פגיעה – איך קושרים ארבעת המינים?".
·         ישנם מנהגים שונים בדרך הקשירה וכל אחד ינהג לפי מנהגו, אך מנהגים אלו הם בנוסף לקשירה שנעשית עם עלה הלולב.

         ד.         דרך נטילת ארבעת המינים:

·         מתי? בכל יום מימי החג (חוץ משבת) במשך כל שעות היום מהזריחה עד השקיעה.
·         כיצד? מניח את האתרוג מחוץ לקופסא. נוטל ביד ימין את אגודת הלולב, הדס וערבה (כששידרת הלולב כלפי הנוטל).נוסח הברכה נמצא בסוף דף ההלכה.
·         לאחר הברכה מצרף את האתרוג ליד שמאל, כאשר עוקץ האתרוג (החלק שמחובר לעץ) כלפי מטה, מצמידו ללולב, ומנענע את הלולב מלבו כלפי חוץ שלוש פעמים לכל ארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה.
·         סדר הכיוונים: דרום, צפון, מזרח, למעלה, למעלה ומערב. (סדר זה מומלץ אך אינו חובה)
·         בבית הכנסת – יש זמנים מיוחדים בהם מנענעים את הלולב בזמן תפילת שחרית.

         ה.         ושמחת בחגך:

בחג הסוכות יש מצוה מיוחדת להרבות בשמחה יותר משאר החגים. כמשל לשמחה הגדולה הפורצת מלב האדם כשיוצא זכאי במשפט, כך אנו לאחר ראש השנה ויום הכיפורים בטוחים שנחתמנו לחיים, ולכן אנו מרבים בשמחה.
·         מי שותף לשמחה? מצווה אותנו התורה: "ושמחת בחגך 1. אתה 2. ובנך 3. ובתך 4. ועבדך 5. ואמתך 6. והלוי 7. והגר 8. והיתום 9. והאלמנה אשר בשעריך"
·         שמחה אמתית היא שמחה כללית "פורצת גבולות" בה אני רואה את האנשים שבסביבתי ודואג גם להם.
·         מצווה להזמין לסוכה אנשים עניים ונזקקים וכן לתת צדקה לעניים לצרכי החג.
·         מצווה לשמח את האשה והילדים לכבוד החג, במתנות שמשמחות את ליבם.

          ו.          מצוות ישיבה בסוכה:

מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד שעשה ה' לנו כשיצאנו ממצרים. העננים  -שמרו עלינו מחציהם של המצרים, מהחום המדברי, ישרו בפנינו את הדרך ועוד, והם סמל לאהבה הגדולה של ה' כלפינו.
·         ישיבה בסוכה – מצוות עשה לשבת בסוכה כל ימי החג, לאכול לישון ולעשות את כל ענייניו ופגישותיו בסוכה.
·         כבוד הסוכה – כלי הסוכה צריכים להיות יפים ומכובדים משום כבוד המצווה. כמו כן יש להקפיד על נקיון הסוכה. אין לשים פח זבל בתוך הסוכה. יש לפנות כלים מלוכלכים מן הסוכה.
·         תשמישים בזויים – כגון שרותים או החלפת חיתול אסורים בסוכה.
·         מי חייב? גברים מגיל מצוות. קטנים: כדאי להרגילם למצווה.
·         מצטער – אדם שקשה עליו הישיבה או השינה בסוכה כגון שהוא חולה או זקן, או מחמת החום הכבד (חום חריג) וכדומה פטור מישיבה בסוכה. למרות סיבות אלו לא ממהרים לעזוב את הסוכה כדי להראות את אהבתנו למצווה ולקב"ה.

          ז.          אכילה בסוכה:

·         אכילה – בלילה הראשון של החג מצוות עשה לאכול סעודה בסוכה. בשאר ימי החג אין מצווה מיוחדת אך כל ארוחה עם לחם חייבת להיות בסוכה.
·         יש מחמירים שכל אכילה ושתיה שבשבעת ימי החג נעשית בסוכה.
·         ברכת "לישב בסוכה" – בכל פעם בתחילת סעודה על לחם מברכים "ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".
·         זמן הברכה: לאחר נטילת ידיים, לפני שמתיישב במקומו לתחילת הסעודה. מי ששכח לברך, יכול לברך במשך כל הסעודה.
·         בחג ובשבת, מברכים את ברכת "לישב בסוכה" בשעת הקידוש.
·         מי מברך? גברים מגיל מצוות. קטנים: טוב להרגילם למצווה. נשים: ספרדיות – לא מברכות. (יש נוהגות לברך). אשכנזיות – מברכות.

         ח.         שינה בסוכה:

·         כל שינה מחוץ לסוכה אסורה, אפילו שינה קצרה.
·         נשים יכולות לישון בסוכה, באופן צנוע.


         ט.         אושפיזין - אורחי הכבוד בחג:

בכל לילה מלילות החג נהגו להזמין לסוכה את אחד מגדולי האומה לבקר בסוכה. אחד הטעמים למנהג הוא, לקראת היציאה לשנה החדשה אנו מזמינים את אבות האומה וגדוליה,  כדי ללמוד מהם את דרכיהם לקבל כלים כיצד להיות טובים יותר בשנה הבאה.   
·         סדר האושפיזין: סדר האושפיזין: לילה ראשון – אברהם אבינו, שני – יצחק אבינו, שלישי – יעקב אבינו, רביעי – משה רבנו, חמישי – אהרון הכהן הגדול, שישי – יוסף הצדיק , שביעי – דוד המלך.
·         את האושפיזין מזמינים בכל ערב לסוכה. נוסח ההזמנה נמצא בסוף דף ההלכה.


          י.          קידוש לחג הסוכות:

אֵלֶּה מועֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מועֲדֵי ה', אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
סַבְרִי מָרָנָן: ועונים - לְחַיִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ ה' אֱ-להֵינוּ בְּאַהֲבָה. מועֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון. אֶת יום: חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ: בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. מועֲדֵי קָדְשְׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה:


         א.         נוסח נטילת הלולב:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב הֲדַס עֲרָבָה וְאֶתְרוֹג, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה  ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.

בפעם הראשונה שנוטל יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

·         לאחר הברכות יש לנענע את ארבעת המינים כפי שהוזכר בפרטי ההלכה.


         ב.         סדר הזמנת האושפיזין בכל לילה:

עוּלוּ אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, עוּלוּ אַבְהָן עִלָּאִין קַדִּישִׁין, לְמֵיתַב בְּצִלָּא דִמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה בְּצִלָּא דְּקב”ה. לֵיעוּל:  (לילה א) אַבְרָהָם, ולעול עִמֵּהּ יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָוִד.

תרגום: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה, בצלו של הקב"ה. מוזמן להכנס אברהם והכנסו עמו יצחק ויעקב, משה, אהרון, יוסף, ודוד."

·         בכל לילה מזמינים את האורח של אותו יום ומצרפים אליו את שאר האושפיזין.




שנזכה להמשיך את השמחה המיוחדת של החג לכל השנה,
עלינו ועל משפחתנו ועל כל ישראל אחינו.
חג שמח
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671

שהעץ יחגוג, למה אני?!

\ "טו בשבט הגיע חג לאילנות" - אם כך, שהאילנות יחגגו, למה גם אנחנו? כשגרתי בבית-אל מתוך חיבוב מצוות האתרוג בחג הסוכות, נטעתי בגינתי...