יום שלישי, 14 באוגוסט 2018

הדרכה לקראת ראש השנה


הדרכה למעשה לקראת ראש השנה






הכנות ערב ראש השנה:

ערב ראש השנה הוא יום האחרון של השנה! "ואמרו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה כאילו שב כל השנה". "הכל הולך אחר החיתום". זו הזדמנות טובה להתעורר במעשים טובים ולשפר את דרכינו לקראת  השנה החדשה.
·         נרות החג: 1. יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 26 שעות על מנת שנוכל להעביר  ממנו אש להדלקת נרות ביום השני או לצורך בישול. 2. המשתמשים בפתיל צף יש להכין את הפתילה בערב החג (אם לא הכין אפשר להכניס את הפתילה לשעם בחג בשינוי).
·         דיני החג שונים במקצת מדיני שבת, ובחג מותר לבשל לצרכי החג. אומנם הדלקת האש בחג אסורה ומותרת רק על ידי העברה מנר (שדלק בערב שבת) לנר/גז. וכן כיבוי אש בחג אסור כבשבת.
הדלקת נרות:
·         לפני הדלקת הנרות מברכים שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, וברכת "שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
·         גם בהדלקת נרות של היום השני מברכים "שהחיינו" וטוב ללבוש בגד חדש או להגיש לשולחן החג פרי חדש שברכת שהחינו תהיה גם עליו.


סעודת ליל ראש השנה:

סעודת ליל ראש השנה זו הסעודה הראשונה של השנה לכן חשוב מאוד לעשות אותה בשמחה, בדברי תורה, ובנחת עם כל בני הבית סימן טוב לקראת השנה החדשה.

קידוש ליל ראש השנה:
בשבת מחיל כאן: יוֹם הַשִּשִּׁי. וָיְכֻלוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם: וַיְּכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְבּוֹת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת:
ראש השנה חל בשאר ימי השבוע מתחיל כאן: וּבְיוֹם שׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵיכֶם וּתְקַעְתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת עַל עֹלוֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:
סַבְרִי מָרָנָן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכּל-עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל-לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בשבת הַשַּׁבָּת הַזֶה. וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה (אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶה.) (בשבת זִכְרוֹן תְּרוּעָה) יוֹם תְּרוּעָה (בשבת בְּאַהֲבָה ) מִקְרָא קֹדֶש זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּדְבָרְךָ (מַלְכֵּנוּ) אֱמֶת וְקַיָם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ (בשבת הַשַּׁבָּת וְ ) יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִכָּרוֹן:
במוצאי שבת אומרים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ (מביטים בנרות החג):    בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֶׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁתּ שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁתּ יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֶׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְ קֹדֶשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

מנהגי הסעודה:
·        
יש נוהגים לומר פסוקי ברכה לפני הקידוש כמובא במחזורים, הכל לפי כח המשפחה.
·      טיבול בדבש ומלח – כבכל שבת לאחר ברכת המוציא מטבילים את הפת במלח ג' פעמים, ומוסיפים ומטבילים בדבש או סוכר לסימן של שנה מתוקה. ויש נוהגים להטביל רק בדבש.

סדר הסימנים:
·         נהגו לאכול מאכלים מיוחדים לסימן טוב לקראת השנה החדשה.
·         אכילת הסימנים אינה חובה ולכן אין להקפיד אם חסר אחד הסימנים.
·    
     זמן האכילה – יש נוהגים בסוף הסעודה, יש נוהגים מיד לאחר הקידוש (הנוהגים כך יקפידו לאכול פחות מכזית (27 גרם) כדי שלא יכנסו לספק ברכות), המנהג הטוב ביותר לאכול את הסימנים לאחר אכילת החלה.

   דרך אכילת הסימנים: מברכים על הפרי וטועמים ממנו קצת, ולאחר מכן אומרים את הבקשה ומסיימים את הפרי.
·         רימון – יש לפרק את הרימון בערב החג, ואם לא פרקו יוציא כל אחד לעצמו גרגירים לפני שיאכל.
·         ירקות עלים – ירקות העלים צריכים להיות מגידול המפוקח מחרקים.

סדר אכילת הסימנים:

תמר: יקח תמר ויברך "בורא פרי העץ" ויאכל, ואחר כך יקח תמר נוסף ויאמר בקשה זו: 'יהי רצון מלפניך ה' אלינו ואלהי אבותינו, שיתמו אויבינו ושונאינו וכל– מבקשי רעתנו'.

לוביא/רוביא: יברך "בורא פרי האדמה" ויאכל  (אם אוכלים בתוך הסעודה לא צריך לברך), ואחר כך יקח עוד לוביא ויאמר: 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שירבו זכיותינו ותלבבנו'.(תלבבנו מלשון אהבה וחיבה מיוחדת אלינו)

כרתי (כרוב/כרישא) : תפילה להנצל מהכוחות הרעים שנבראו מהעוונות שלנו: 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו'.

סלקא (סלק או עלי סלק): תפילה על המקטרגים וכוחות הדין שמקטרגים עלינו בשמים: 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו  שיסתלקו אויבינו ושונאינו כל מבקשי רעתנו'.

קרא/קרע (דלעת):, 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו'

רימון: 'יהי רצון מלפנייך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שנהיה מלאים מצות כרימון'.

תפוח בסוכר/דבש: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה'.

ראש כבש/דג: 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב. ותיזכר לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו עליו השלום , בן אברהם אבינו עליו השלום'.


תקיעת שופר:

תקיעות השופר בראש השנה מעוררות אותנו להשתפר ולחזור בתשובה במעשינו.
·     נשים פטורות מתקיעות שופר. אך טוב לבא ולשמוע את תקיעות השופר. אישה שנהגה לשמוע בכל שנה תקפיד לא לפספס את תקיעות השופר.
·         ילדים- מצוה לחנכם ולהביאם לבית הכנסת לשמוע את תקיעות השופר ובתנאי שאינם מפריעים למהלך התפילה.
·         לא אוכלים לפני התקיעות שבתפילה. זקן חולה או חלש יכולים לאכול לפני התפילה.


מנהגי יום ראש השנה:
·       
  נהגו לא לישון ביום ראש השנה מעלות השחר לסימן טוב למשך כל השנה, ובפרט בזמן התפילות, מי שקשה לו ישן לאחר חצות היום.
·         תהילים – נהגו לקרא ספר תהילים אחד בכל יום, ויש נוהגים לקרא פעמיים בכל יום. (150 פרקים * 2 = 300 = גימטריא 'כפר')
·         לא לכעוס – ראש השנה הוא סימן לכל השנה, ולכן כדאי להיזהר יותר שלא לכעוס  בראש השנה מבכל השנה.

תשליך:
·         נהגו לעשות 'תשליך' ליד מקור מים, 'ולהשליך' לתוכו את החטאים. מטרתנו באמירת ה'תשליך' היא לסמן שהחטאים הם חיצוניים לנו ואין לנו חפץ בהם.
·         זמנו – לאחר מנחה של היום הראשון.
·         מי שלא אמר ביום הראשון יכול לומר ביום השני אף בלי מניין.
·         נשים פטורות מאמירת תשליך, ואם רוצות לומר - יכולות.


יום טוב שני של ראש השנה:

הכנות לקראת היום השני:
·         אסור לעשות הכנות ביום הראשון של ראש השנה לקראת היום השני, כגון לבשל או לחמם אוכל, לשטוף כלים וכדו'.
·         רק לאחר צאת הכוכבים אפשר להתחיל את ההכנות.
·         מותר לבשל אוכל ביום הראשון לצורכו כמות גדולה ולהשאיר ליום השני.
סעודת ליל שני: מברכים שהחיינו בקידוש גם ביום השני וטוב שיהיה בסעודה פרי חדש או בגד חדש שיכוונו גם עליו.
·         כשחל היום הראשון של ראש השנה בשבת, בקידוש של היום השני מוסיפים ברכת הבדלה, וברכת 'מאורי האש'.
·         ברכת מאורי האש מברכים על נרות החג, אין צורך בנר הבדלה הרגיל.


תפילות ראש השנה:

'המלך הקדוש':
·         בחתימת ברכת 'אתה קדוש' שבתפילת עמידה חותמים 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש'.
·         טעה או מסופק מה אמר ונזכר מיד -  מתקן ואומר המלך הקדוש. נזכר שטעה לאחר זמן , או שכבר התחיל את הברכה הבאה או שסיים תפילת עמידה - חוזר לראש התפילה. מסופק ואינו זוכר מה אמר - אם ידע לפני התפילה שצריך לומר ומסתפק לאחר התפילה לא צריך לחזור.
·         בראש השנה: מי שמקפיד להתפלל מתוך הסידור ומסופק מה אמר אין צריך לחזור.

'זכרינו לחיים':
·         נהגו להוסיף בברכה ראשונה ושניה וכן בברכת מודים ובברכת שים שלום תוספות נוספות (כמובא בסידורים) – שכח או מסופק אם אמר לא צריך לחזור וטוב לאמרם ב'אלוהי נצור'.


הדרכות לקראת ראש השנה סמוך לשבת:

'עירוב תבשילין':
·         ישנם דינים מיוחדים לראש השנה שחל בימים חמישי ושישי ומיד לאחריו שבת.
·         מפני כבודה של השבת וכבוד יום טוב אסור לבשל ולעשות הכנות לשבת ביום טוב אלא אם עשו 'ערוב תבשילין'.
·         מהו 'עירוב תבשילין'? 'עירוב תבשילין' הוא תבשיל שמניחים בערב יום טוב (יום רביעי) עבור שבת שסמוכה לו, וכל זמן שה'עירוב' קיים, מותר לעשות ביום טוב עבור שבת את כל מה שמותר לעשות ביום טוב, לסדר את הבית וכן לבשל לשבת (ע"פ הדרכים המותרות ביום טוב).
·         סדר הנחת 'עירוב תבשילין: ביום רביעי ערב החג יקח ביצה מבושלת וחלה ויברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב" ואחר כך יאמר: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא, מיום טוב לשבת". תרגום בלשון הקודש: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".
·         את ה'עירוב תבשילין' לא אוכלים ביום טוב, ולכן כדאי לסמנו. ומצוה לאכול את ה'עירוב' בשבת.
·         מי שלא הניח בערב יום טוב וכן מי שבטעות אכל ביום טוב ישאל רב כיצד לנהוג.
·         גם מי שכבר בישל את האוכל של שבת בערב יום טוב צריך להניח 'עירוב תבשילין'.


לקראת שבת:
·        
את הבישול לקראת שבת טוב לסיים בשעה מוקדמת ביום שישי ולא סמוך לשבת.
·         נרות שבת: מדליקים ביום שישי לפני השעה 18:36. לאחר מכן אין להדליק נרות שבת.
·         יש להדליק רק מאש קיימת, מנר נשמה שדלק מערב ראש השנה
·         את סעודת החג ביום שישי צריך להשתדל לסיים מוקדם כדי שיאכל את סעודת השבת בתאבון.


בברכת כתיבה וחתימה טובה
לחברי קהילתנו  היקרים ולכל עם ישראל
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

באו נחווה את זה יחד

זה מתאים גם לך , אני לא יודע מתי תקרא את הדברים האלו. האם בערב החג לפני התפילה, בסעודה, במהלך הלילה או בשעות הבוקר של החג או אולי בצהורי היו...