v
'כל
מאן דעביד רחמנא לטב עביד':
ברכות דף ס: :
"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. מאי חייב לברך על
הרעה כשם שמברך על הטובה? אמר רבא: לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה. אמר רב אחא משום רבי לוי: מאי קרא - חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה, אם
חסד - אשירה, ואם משפט - אשירה. רבי שמואל בר נחמני אמר: מהכא - בה' אהלל דבר באלהים
אהלל דבר; בה' אהלל דבר - זו מדה טובה, באלהים אהלל דבר - זו מדת פורענות. רבי תנחום
אמר: מהכא כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא. ורבנן אמרי מהכא
ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך. אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר
כל דעביד רחמנא לטב עביד. כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא
אושפיזא לא יהבי ליה. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. אזל ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא
וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכלא לחמרא.
אמר: כל דעביד רחמנא לטב. ביה בליליא אתא גייסא, שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו
כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה!"
בן
יהוידע:
"אמר להו היינו דאמרי
כל דעבדין משמייא לטב" יש לומר מה חידוש אמר להו עתה, והלא אמר כן כבר מתחלה,
על כל דבר ודבר שאירע לו ושמעו זאת ממנו? ונ"ל בס"ד כוונתו לומר כי האדם
שפותח פיו לטובה, אפילו אם נגזרה עליו גזירה לרעה, אפשר שתתבטל,ולכן אמר מה שאתם
רואים עתה שהכל נעשה לטובה היינו בשביל דאמרי לכו מעיקרא , על כל דבר שנעשה דעבדי
משמיא לטב. ועל כן פתחון פי שפתחתי לטובה גרם שיהיה הדבר ההוא לטובה באמת. ורצה
ללמדם בזה שיהיו מורגלים לפתוח פיהם לטובה על כל דבר אע"פ שנראה שהוא רעה".
v עניין פתיחת הידיים כשאומר 'פותח את ידיך':
שו"ת תורה לשמה לא: שאלה: ילמדנו רבינו בענין פסוק פותח את ידיך שאומרים אותו כל יום בשחרית ומנחה
שמנהג העולם לפתוח שתי ידיהם בו ויש מלעיגין בזה המנהג באומרם פתיחת יד האדם מאן דכר
שמא בפסוק זה הלא אנחנו מבקשים על פתיחת יד העליונה. על כן יורנו אם יש ממש בהרהורי דברים אלו
ואיך נעשה.
גם עוד ילמדנו רבינו בענין התשליך ביום ר"ה שנוהגין לנער כנפי הגלימה בעת אומרם ותשליך במצולות
ים כל חטאתם אם יש
הרהורי דברים בזה המנהג דגלימא דידהו מאן דכר שמא הכא הלא הכונה היא על השלכת המשחיתים והמקטרגים שנבראו מן העונות שיהיו נשלכים
במצולות ים העליון וכאשר
נמצא כתוב ביאור הדברים בשם מרן האר"י ז"ל וא"כ למאי נ"מ במנהג הזה שינער האדם גלימא דידיה ואם המנהג הזה של הניעור נמצא מפורש בדברי
מרן האר"י ז"ל או לאו. גם ילמדנו על מנהג העולם שמנערין ג"כ
כנפי הגלימא אחרי ברכת הלבנה אם יש בזה הרהורי דברים. יורנו ושכמ"ה.
תשובה: אין להרהר אחר מנהגן של ישראל בכל דברים
הנזכרים בשאלה יען כי כל פועל דמיוני הנעשה למטה הוא כדי לחזק הדבר למעלה והיינו תמצא כי הנביאים נשתמשו בפועל דמיוני כאשר מצינו באלישע הע"ה עם יואש מלך ישראל שא"ל פתח החלון
קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר קח את החיצים ויקח ויאמר הך ארצה ויך שלש פעמים
ויעמוד ויקצוף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה
ועתה שלש פעמים תכה את ארם וכנז' במלכים ב' י"ג. וכן תמצא פועל דמיוני בירמיה
ג"כ שצוה ירמיה הע"ה את שריה והיה ככלותך לקרוא את הספר הזה תקשור עליו אבן
והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום וכו' ע"ש וכבר דיבר בזה הרמב"ן
ז"ל בביאורו על התורה ע"ש.
וכן תמצא פועל דמיוני כזה של ניעור הגלימא
בנחמיה ה' דכתיב גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר
הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן וכו' ע"ש.
על כן מה שנוהגין לפתוח ידיהם בפסוק פותח את ידיך מנהג טוב כי הגם שאנחנו
מבקשים על פתיחת יד העליונה עכ"ז לחזק הדבר אנו עושים פועל דמיוני בפתיחת ידינו.
גם יש עוד טעם אחר בזה כי בפסוק הזה יש המשכת שפע ואנחנו פותחים ידינו לעשות הכנה בזה
לשרשינו ומזלינו למעלה לקבל השפע וכמו שמצינו אצל שלמה הע"ה בתפלתו דכתיב וכפיו פרושות השמים ופירשו
הראשונים ז"ל לעשות הכנה לקבלת השפע. וכן בענין סדר התשליך
שנהגו לנער שולי הגלימה והגם
שדבר זה של ניעור הגלימה לא נמצא בספר הכונות כ"י המצוי אצלינו מרבינו האר"י
ז"ל עכ"ז מנהג ישראל תורה הוא ויש בזה טעם כדי לעשות
פועל דמיוני על דרך
מה שעשה נחמיה ע"ה בניעור הנז' וכונתינו הוא על העונות והחטאים שיתנערו
מן הנפש ויושלכו הם וגם המקטרג העליון למצולות ים העליון ובאמת גם ענין זה שעושין סדר התשליך על
הים או על באר מים הוא ג"כ פועל דמיוני לים העליון וכאשר מפורש בדברי מרן האר"י
זצ"ל וממילא מובן שגם ניעור הגלימה שנהגו לנער
אחר ברכת הלבנה הוא מנהג נכון ע"ד הנז"ל.
והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי
נר"ו.
יחזקאל =
גימ' יוסף , כחלי = גימ' חיים.
ר' אברהם
עדס – עלה במחשבתו את הגימ' של יחזקאל כחלי והציג את הדברים בפני ר' בן
ציון חזן.
כדי לברר
יותר שלחו אגרת עם שאלות לבן איש חי והוסיפו שאלה: מי מחבר שו"ת 'תורה לשמה'?
על כל השאלות קבלו תשובה חוץ משאלה זאת.
v
קדושת האכילה:
בן איש חי פרשת בהר בחקתי :
א. כתב רבינו האר"י ז"ל בשעה"מ צריך האדם לזכור בתוך אכילתו
חרבן הבית כמ"ש בזוהר תרומה... גם יזהר לומר בתוך הסעודה פטום הקטורת ופרק איזהו
מקומן, ואח"כ יאמר או"א מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו וכו' עד כברכת
ה' אלהיך אשר נתן לך, אח"כ יאמר ותמלוך אתה ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך בהר ציון
משכן כבודך ... וקודם פטום הקטורת ופרק הנז' יאמר פסוקים אלו, להודות להלל לשבח לפאר
לרומם להדר ולנצח על כל דברי דוד בן ישי עבדך משיחך: ... ואח"כ יאמר מזמור היום,
ואח"כ הושיענו ה' אלהינו וכו' עד וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן, ואח"כ
פטום הקטורת, ואח"כ איזהו מקומן, ואח"כ אין כאלהינו וכו':
ב. צריך לישב בכבוד על השלחן הדור בלבושו כמו שיושב לפני גדולים ובפרט
בשעה שמברך בהמ"ז, וככתוב ז"ה אל"י ואנוהו ודרשו בזה ר"ת זה השלחן
אשר לפני ה' וכמ"ש בחס"ל:
v
מתי מניח
תפילין של ראש:
שולחן ערוך הלכות תפילין סימן כה:
"אחר שקשר של יד על הזרוע, יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב
הזרוע".
בן איש חי פרשת וירא:
טו. "סדר הנחת תפילין בתחלה יקשור תש"י בזרוע השמאלי
על הקיבורת, ..., ויכסה זרועו בטלית כדי שתהיה הנחת תש"י בהצנע, ויש סוד בדבר.
... סימן לדבר כי יד על כס. ומהריק"ש ז"ל טעמא טעים והיה לך לאות על ידך,
לך לאות ולא לאחרים. ... ואחר שקשר היו"ד
ימשוך הרצועה לזרוע ויכרוך אותה סביב הזרוע שבעה כריכות שלימות, ... ואחר שיכרוך
השבע כריכות יעמוד ויניח תש"ר מעומד, דאין להניח תש"ר אלא רק אחר שבע
הכריכות".
v האם נברך ברכת ברכת הנותן ליעף כח:
שולחן ערוך סימן מו:
"יש נוהגין לברך: הנותן ליעף כח, ואין דבריהם נראין"
בן איש חי שנה פרשת וישב
"אחר מלביש ערומים יברך הנותן ליעף כח. ושתי ברכות אלו נתקנו
על מלבושי הנפש, שיש אדם מאבד נפשו לגמרי והקב"ה בחסדו נותן לה לבוש חדש כי ערומה
היא, ויש אינו חוטא כ"כ לאבד הלבוש לגמרי אלא רק מחלישו והקב"ה בחסדו נותן
לו כח לחזקו בכל יום כאשר מחזיר לו נשמתו בבוקר":
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה