סליחות 'התערותא דלתתא' 'לאקמתא שכינתא מעפרא'

הזכרנו בשבוע שעבר את הרמז שהביא האר"י הק' על חודש אלול "אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול. "כי בחדש אלול הקב"ה מתרצה עם ישראל, ונעשה דוד להם לקרבם בתשובה, והוא קרוב לקוראיו בחדש זה". "ונהפך הקב"ה ידיד ואוהב אל האדם השב בתשובה" (עץ הדעת טוב פרשת כי תצא).

וזהו מהותו של החודש – חידוש האהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

יש פסוק נוסף משיר השירים שאנחנו מכירים – "דודי לי ואני לו הרועה בשושנים" – במה שונה הפסוק הזה מ – "אני לדודי..."?

התשובה היא – בחודש אלול צריך התערותא דלתתא, התעוררות מלמטה, אנחנו קודם מתעוררים בתשובה לקראת הקב"ה ואחר הוא בא אלינו – אני לדודי ואח"כ דודי לי. להבדיל מ "דודי לי ואח"כ ואני לו" שזה התערותא דלעילא – התעוררות מלמעלה.

פרשה קראנו: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".(כ,א)

מבאר על דרך הדרוש האור החיים הקדוש: "כי תצא למלחמה וגו'. אולי שרמז הכתוב מלחמת האדם עם יצרו, ובא להסיר מלבבו מורך, ואמר כי תצא למלחמה הידועה שאין גדולה ממנה, והנה במלחמה זו יש ב' דברים קשים לאדם שמתישים כוחו, א' הוא שאינו מלומד במלחמה כמו שהוא מלומד ורגיל במין מלחמה זו יצרו הרע, ב' שהרכבת האדם חובקת דברי היצר בכל אשר יאמר אליו בעניני האיסור לגנוב ולגזול ולגאות ולאכול כל אשר תאוה נפשו, וזה ימנעהו מלשמוע אל דברי התורה והמצות, ומה גם אחר שנכשל בעבירות רבות שיתוספו כוחות הרע שנולדו ממעשיו הרעים כמו שפירשתי במקומות אחרים והרי הוא ביניהם כחררה שאין לה הופכין.

לזה בא דבר ה' כאן ואמר כי תצא למלחמה וראית בעיני שכלך סוס ורכב, סוס כנגד מה שהוא היצר סוס מוכן למלחמה מה שאינו כן האדם, רכב כנגד הרכבת האדם שנוטה וחושקת לדברים, ואומרו עם רב ממך כנגד כוחות הרע שניתוספו ממנו מצד מעשיו הרעים כמו שאמרנו, אף על פי כן בא דברו הטוב ואמר לא תירא מהם, והטעם הוא כי ה' אלהיך עמך פירוש הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין בך כח לעמוד במלחמה זו אבל כיון שה' אלהיך עמך כחו גדול להצילך, כי כשבא אדם ליטהר ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מציריו:

וגמר אומר המעלך מארץ מצרים כי זה מופת חותך כי ה' מפרק הקליפה מן הקדושה ומבררה, והוא סוד העלאת ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן, וזה לך האות כדי שתתחזק במלחמה."

קודם אתה תצא למלחמה ואח"כ לא תירא כי ה' אלוהך עמך.

מטרת המלחמה:

·         מה מטרת המלחמה ביצר הרע?

·         למה אנחנו אומרים סליחות?

שני דרכים יש לנו לומר את הסליחות:

1. סליחות מתוך אהבת עצמנו - לומר סליחות כי אנו יודעים שבראש השנה נפתחים ספרי צדיקים ורשעים ובינונים, בראש השנה יכתבו וביום כיפור יחתמו. לכן אנו מתקנים את מעשינו בחודש אלול, מבקשים סליחה כדי שיגזור עלינו הקב"ה פרנסה טובה. חיים. שלום. ושלא יגזור עלינו גזירות רעות ח"ו.

2.  סליחות מתוך אהבת הבורא - לומר סליחות לעורר בתוכנו את אהבת ה'. שכשעם ישראל נמצא בגלות - זה חילול השם. "וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ" (יחזקאל לו ובעוד מקומות רבים). השכינה בצער גדול. שמו של הקב"ה לא שלם. אנו מתפללים בסליחות "להקים שכינתא מעפרא" שיהיה קידוש ה' בעולם. שתתגלה מלכותו יתברך. אנו קוראים בסליחות בקול גדול: "ה' מלך" להכריז ש"ה' הוא האלוקים".  הבקשה שיסלח לנו היא מתוך הרצון להיות ראויים לגלות את שמו בעולם – כלים להופעתו. ומתוך כך אנחנו מבקשים פרנסה, בריאות, הצלחה, ילדים וכו' כדי שנהיה שלמים לשרת את שמו.

וזה מה שאנחנו אומרים בר"ה ויהו"כ: "זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים" עד כאן הכל אגואיסטי... ומסיימים: "למענך אלוקים חיים" אנחנו רוצים את כל זה למענך....

מטרת המלחמה בחודש אלול היא: חידוש הקשר בין הרעיה והדוד, עם ישראל והקב"ה.

חידוש האהבה שהייתה במתן תורה אהבה של חתונה, לקראת יום כיפור שבו אמר הקב"ה "סלחתי כדבריך" נתנו לוחות שניים וחודשה האהבה של עם ישראל עם הקב"ה.

כמו שאנו מזכירים לעצמנו כל יום פעמיים, בבוקר ובערב "אהבת עולם אהבתנו ה' אלוקינו". והוא על סמך נבואת ירמיהו שגילה לנו שאלוקים אוהב אותנו כל כך הרבה. "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיה לא).

ברכת קריאת שמע של ערבית: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, ומתוך כך תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת זה מעמד הר סיני ... ומסיימים בהצהרה ואהבתך לא תסור ממנו לעולמים"

שחרית: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ". ומתוך כך אנחנו מבקשים. "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין. לְהַשְֹכִּיל. לִשְׁמוֹעַ. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמוֹר וְלַעֲשֹוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה . וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ ... וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאַהֲבָה לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְיַחֶדְךָ לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שִׁמְךָ".

פרי עץ חיים (שער קריאת שמע ג'): "יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעמד הר סיני ונתינת התורה".