קרבת ה' על ידי שמחה ובאור מה היא השמחה האמתית

קרבת ה' על ידי השמחה

פרשת כי תבוא תשע"ח

(מבוסס על ד"ת של הרב דודקביץ שליט"א)

דיברנו בשבועות האחרונים שעבודתנו בחודש זה היא לחדש את קרבת ה' בקרבנו, לחדש את האהבה והחיבור עם ה'.

         א.         מה מביאה קרבת ה' ומה מביא ח"ו להיפך?

הגמרא במגילה לא: : "עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות ... שבמשנה תורה קודם ר"ה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה" ותחל שנה וברכותיה.

פתיחת הפסוקים של הברכות כתוב כך: " ויהיה אם שמוע תשמע בקול ה'...." מה יקרה?

{ג} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה. {ד} בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ:  {ה} בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ: {ו} בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ:

קרבה למקור הברכה, ישר אתה מבורך. "ברוך אתה"

אח"כ ממשיך הקב"ה ונותן עוד הרבה "בונוסים"...  שימו לב הפסוקים הראשונים לא מוזכר "יתן ה'" – רק בהמשך - {ז} יִתֵּן יְהוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ... , יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח ידיך..., יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ... וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ...

להבדיל בקללות:

"והיה אם לא תשמע..." – התרחקת ממקור הברכה, באופן אוטומטי - אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה. {יז} אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ:  {יח} אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ:  {יט} אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.

התרחקות ממקור הברכה מביאה קללה.

ובנוסף -  יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה... יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר.... יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת...

         ב.         מה היא ההתרחקות מה'?

מסבירה לנו התורה -

{מה} וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו ..."

ומה מוגדר לא לשמוע בקול מצוות ה'?

ממשיכה התורה ואומרת: מז} תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:

חוסר עבודת ה' בשמחה נחשבת לחיסרון בשמיעה בקול ה'! וגורמת ח"ו לקללות.

מה פרוש הפסוק?

1. לא סתם שלא עבדת את ה' אלוקיך, אלא שזה היה מתוך שמחה!

2. פשט הפסוק – לא עבדת את ה' בשמחה.

          ג.         בגלל שלא עבדתי בשמחה באו הקללות?!

השמחה מבטאת את החיבור למעשה לקב"ה.

משל לאבא שמבקש מבנו לעשות לו משהו – יש בן שרץ ויש בן שמשרך רגליו...

אנחנו אומרים בתפילה: "ומלכותו ברצון קבלו עליהם" לא סתם לקבל את מלכות ה' אלא ברצון! זו העבודה שלנו לקראת ראש השנה לקבל את מלכות ה' עלינו ברצון. הקב"ה מולך על העולם אם נרצה או לא נרצה השאלה אם אנחנו נקבל את זה עלינו ברצון או לא.

         ד.         מה הם קיום המצוות?

מצווה מלשון ציווי וכן מלשון צוותא. תלוי בנו, האם אנחנו מקיימים את מכפיה או מצוותא – חיבור עם הקב"ה.

         ה.         איפה השמחה שלנו נמצאת?

שני הפרושים שהסברנו מתחברים יחד: האם אנחנו שמחים בקיום המצוות או ח"ו השמחה שלנו נמצאת במקום אחר.

          ו.          מה היא שמחה אמתית?

למדנו בתחילת הפרשה. התורה מצווה אותנו על הבאת הביכורים לבית המקדש ולשמוח בכל השפע שנתן לנו הקב"ה.

ומבארת לנו התורה איך שמחים?

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ".

שמחה אמתית "שפורצת גבולות".

פסוק דומה כתבה לנו התורה בחג הסוכות שנצטוינו על שמחה יתרה משאר החגים: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".

          ז.          איך מגיעים לשמחה הזאת?

כל שמחה שבעולם היא שמחה בהשוואה למשהו אחר, אבל לשמחה האמתית אפר להגיע רק בדבקות בקב"ה. כמו שכותב הרמח"ל במסילת ישרים: "וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו יתברך" ובדרך ה' כותב: "ונמצא שכל השלמות שידמה...הנה איננו שלמות אמתי אלא יקרא שלמות בערך אל העניין חסר ממנו".

וממשיך בדרך ה' וכותב: הטוב הזה אי  אפשר שימצא אלא בקב"ה, על כן גזרה חכמתו שמציאות ההטבה האמתית הזאת יהיה שיתן מקום לברואים שידבקו בו.

 הדרך להגיע לשמחה אמתית היא על ידי דבקות בה'.

         ח.         איך נדבקים בה'?

כותב הפלא יועץ ערך דבקות: "דבקות בשם יתברך היא מצוה מתרי''ג מצוות, שיהא דבק בשם תדיר בחשק רב ברשפי שלהבת אהבה, ואין לך מדה טובה הימנה דכלא בה... והנה אמרו רבותינו ז''ל (כתובות קיא ב) על פסוק (דברים יא כב) ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לדבק בשכינה, והא כתיב (שם ד כד) כי ה' אלקיך אש אכלה הוא. אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון (שבת קלג, ב).

מה הוא משפיע ודואג לחלשים ולשמח את כולם אף אתה הדמה לו בזה.

סיכום:

הנדבק בה' נהיה מבורך ומקבל ברכה. המתרחק ח"ו מתקלל. איך מתרחקים ואיך  מתקרבים? אמרה לנו התורה – השמחה היא הדרך, עם שמחה אתה עם ה' ובלי שמחה אתה רחוק מה'. מהי השמחה האמתית? "שמחה פורצת גבולות" "אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". ואיך מגיעים לשמחה אמתית רק על ידי קרבה ודבקות בה' משום שכל שמחה אחרת היא רק "שמחה בערך" בהשוואה ואינה שמחה אמתית. ואיך מגיעים לקרבה ודבקות בה'? על ידי הדמות דרכינו לדרכיו.

והגלגל חוזר חוזר...