מצוה מעניינת נצטווינו בסוף הפרשה והיא: כשבונים את הכבש למזבח לא
לבנות אותו מדרגות, אלא דווקא על ידי כבש חלק.
והטעם למצוה זו: ש"לא תגלה ערוותך עליו" , פרוש: כשעולים
במדרגות צריך להרחיב את הפסיעות, וכיוון שלבשו הכוהנים כותנת לגופם זהו בזיון כלפי
אבני המדרגות לפסוע כך.
שואל רש"י: וכי יש בזיון כלפי האבנים לפסוע עליהם פסיעה גסה?
ומבאר – שמציווי זה אנו למדים, מה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על
בזיונם, אמרה התורה כיון שאנו משתמשים בהם לא ננהג בהם בבזיון, חברך שנברא בצלם
ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה שנקפיד על כבודו שלא לבזותו.
ועל כך אמרו חז"ל ''נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין
פני חברו''.
לכאורה נוסח המשפט תמוהה, היה נראה
יותר לומר: 'חייב אדם להפיל עצמו', או 'מוטב
לו שיפיל עצמו', הביטוי 'נוח' אינו הולם כניסה לכבשן האש, אין ניגוד גדול יותר מזה! אם כן למה השתמשו חז"ל במילה 'נוח'?
כדי לבאר ביטוי זה נביא מעשה המסופר בגמרא על מר זוטרא שהיה לו שכן
עני ובכל יום כשהיה חוזר מבית המדרש היה משלשל לו מטבעות דרך סדק שהיה בדלת ביתו. יום אחד אמר העני: אלך ואראה מי עושה לי טובה זו. באותו יום התעכב מר
עוקבא מלחזור ובאה אשתו לקראתו, ונתנו יחד את הצדקה לעני. כיון שהרגיש העני כי מטים
את הדלת, יצא לראות מי הנותנים. מיד ברחו מר עוקבא ואשתו להסתתר מהעני. נכנסו לתנור
(כבשן) ללא אש אך עדיין היה חם. ראתה אשתו של מר עוקבא שרגליו נשרפות מחמת החום. אמרה
לו: הנח רגליך עלי, שאיני נכווית...
שואלת הגמרא: מדוע הסתתרו בתנור חם?
ועונה הגמרא - "נוח לו לאדם שיפיל
עצמו לכבשן האש ...".
ונחזור לשאלתינו – 'נוח לאדם'?
וההסבר לכך הוא כאשר אדם נמצא במציאות פיזית קשה בשעה שהוא טורח למען אדם היקר
לו, כיוון שכל כולו למענו אין הוא חש במצבו שלו.
אמא, העומדת בקור עם תינוקה, תכסה אותו
במעילה, ומרוב הדאגה לשלומו לא תחוש לעצמה. אב יציל את ילדיו מבית אפוף עשן, וכיוון
שדאגתו נתונה להם לא ירגיש בכאבו.
נוח להם כיוון שהם קשורים כל כך לילדיהם!
העובדה שרגליה של אשת מר עוקבא אינן נשרפות מורה שהיא קשורה אל העני,
וחסה עליו שמא יתבייש, עד שכולה נתונה אליו ולא אל עצמה - נוח לה בכבשן!
במשפט זה מדריכים אותנו חז"ל כשאנו נמצאים בסיטואציה שאנו יכולים
להגיע למצב שבו נשפיל את חברנו - עלינו
להתחבר לחברנו לחוש את מקומו הנפשי, לחוש
לכבודו, עד מצב שיהיה לנו יותר נוח להיכנס לכבשן האש ולא לבזותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה