– התערותא דלתתא – המשך חדש לסיפור המוכר
" שמחת תורה
שבע"פ שבני ישראל גורמין" – שפת אמת.
א.
תעצרו עימי – שני סיפורים
במדבר כט,לה[1] בַּיּוֹם
הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
רש"י: ומדרשו באגדה לפי
שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם
עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם:
ויקרא פרשת אמור כג,לו: "בַּיּוֹם
הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת
הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".
חזקוני: משל למלך שבאו בניו
להקביל פניו, פעם ראשונה אמר להם מתי תחזרו לי אמרו לו לחמשים יום
פטרם לשלום שניה אמר להם מתי תחזרו אמרו לו לד' חדשים פטרם לשלום בשלישית
אמרו לו לא נוכל לחזור עד לאחר שבעה חדשים אמר להם א"כ בבקשה מכם
תתעכבו עמי עוד יום אחד כדי שאשבע בראייתכם. מאחר שתאחרו כ"כ לפיכך אין עצרת
לישראל בפסח לפי שחוזרים בשבועות ולא בשבועות לפי שחוזרים בסוכות אבל בסוכות
שאין חוזרים עד הפסח מפני הגשמים הקדוש ברוך הוא מעצרן יום אחד.
עד כאן מצוות החג מהתורה,
עצרת!
אין מצוות בחג, זה לא חלק
רגיל משלושת הרגלים שיש לנו בהם מצוות, אלא זה תורה משמים – בקשת הקב"ה מאתנו
להשאר עמו עוד יום אחד.
ב.
המשך הסיפור:
ישבו עם ישראל עם
הקב"ה בסעודה ואמרו לו – יש לנו הפתעה בשבילך... אתה מראה לנו אהבה ואנו
מחזירים אהבה.
היום אנחנו מסיימים את תורתך
– מאהבתה ושמחה בה בכל שנה ושנה אנו חוזרים עליה והיום אנחנו מסיימים עוד חזרה.
שלושת הרגלים כנגד שלוש
תפילות ביום, שמיני עצרת החג שמוסיפים – כנגד תפילת מוסף.
שבועות שמחת תורה שבכתב
ושמיני עצרת שמחת תורה שבע"פ שבני ישראל גורמים.
שמחת שמיני עצרת – והיית אך
שמח - שמוסיפים שמחה יותר.
ג.
מסיבת סיום בהתחלה
ממתי עושים מסיבת סיום
עושים בתחלת השנה, מסיבת סיום עושים בסוף שנה!!
שפת אמת דברים לסוכות שנה
תרלד
שמחת תורה הוא הכנה על כל
השנה להיות קבוע בתורה כמ"ש חז"ל על שלא ברכו בתורה תחלה. ולכן בתחלת
השנה יש שמחת תורה שיתבונן האדם גדלות התורה שהם דברי אלקים חיים. וע"י
התשוקה והשמחה להתדבק בתורה נשאר אח"כ דביקות מעסק התורה. כמ"ש במדרש וזאת
הברכה שיש ברכת התורה לפני' ולאחרי'. וכן אף אנשים סוחרים שבכל השנה אין עוסקים
תמיד בתורה. מ"מ ע"י השמחה בתחלת השנה שקובע בלבו וקשה לו לפרוש מדברי
תורה. מועיל לו שלא ישכח לגמרי אף שעוסק בדברים אחרים. וכתיב שמח זבולון בצאתך.
וקשה כי למה ישמח בחלק זה. רק שהוא עצה שע"י השמחה קודם שיצא לסחורה ע"י
זה יהי' נשמר בצאתו. ולכן יש שמחת תורה בתחלת השנה כנ"ל:
[1] במדבר רבה
פינחס פרשה כא סימן כג:
ביום השמיני עצרת תהיה לכם, ... אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך
הוא רבון העולם הוספת שלוה לדור המבול שמא הקריבו פר אחד ואיל אחד לא דיין שלא
כבדוך אלא אמרו (בראשית יא) הבה נבנה לנו עיר וכן לסדומיים וכן לפרעה וכן לסנחריב
וכן לנ"נ =לנבוכד נצר= שמא הקריבו אחד מהם פר אחד ואיל אחד לא דיין שלא
הקריבו אלא הכעיסוך,ולמי נאה להוסיף שלוה וכבוד לישראל ...?
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע עליך ליתן לנו את
המועדים ועלינו להיות מקריבים לפניך קרבנות כראוי, נכבדת נתת לנו ראשי חדשים ואנו
מקריבים לפניך שנאמר (במדבר כח) ובראשי חדשיכם, בפסח הקרבנו לך, ראש השנה הקרבנו
לך, יוה"כ הקרבנו לך, וכן בחג אפילו מועד אחד לא בטלנו, אמרה כנסת ישראל לפני
הקדוש ברוך הוא עליך להוסיף לנו מועדות ועלינו להיות מקריבים לפניך ומכבדין אותך
(ישעיה כו) יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ אמר להם הקדוש ברוך הוא חייכם איני
מחזיר ימים טובים מכם אלא אני מוסיף לכם מועדות שתשמחו בהם שנאמר ביום השמיני
עצרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה