הדרכה הלכתית לקראת ליל הסדר

 

1.       הכנות לפני כניסת החג:

v      בליל הסדר ישנה מצוה מיוחדת לפאר את השולחן בכלים הנאים ביותר כבני חורין אמתיים.

v      כדאי לדאוג שמקומות הישיבה בסעודה יהיו נוחים ומרווחים כדי שיוכלו להסב בהם ברווח.

v      מומלץ לישון קודם ליל הסדר כדי להיות ערניים בלילה חשוב זה, ובעיקר כדאי לדאוג שהילדים ישנו.

v      ירקות עלים: שאוכלים בלילה (וכן כל השנה) צריכים להיות ירקות נקיים מחרקים, ניתן לקנות ברשתות השיווק. 

2.       הקערה:

v      את קערת הסדר מכינים לפני הסדר.

v      סדר הקערה  עם כיוון השעון:

·         שלוש מצות

·         זרוע צלויה

·         חרוסת

·         חזרת – קלח חסה/שורש חזרת (מרור שנאכל בכורך) .

·         כרפס – סלרי/תפו"א.

·         ביצה מבושלת.

·         מרור - במרכז הקערה עלה חסה למרור

v      מי מלח או לימון בקערה נפרדת.

3.       דיני הסבה:

v      "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"  ולכן תקנו לנו חז"ל להסב בליל הסדר כבני חורין.

v      כל יושבי השולחן חייבים בהסבה.

v      מסבים על צד שמאל של כל אדם ואף שמאלי מסב לצד שמאל.

v      מומלץ להניח לכל אחד כרית.

v      כל מקום במהלך ההגדה שצריך להסב בו (4 כוסות, אכילת מצה, כורך ואפיקומן) אם לא הסבו צריך לחזור ולשתות או לאכול.

4.       סוג היין:

v      נהגו לשתות יין אדום , ומי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים.

v      יין אדום עדיף מיין לבן.

v      יין קדושת שביעית: ניתן להשתמש ביין קדושת שביעית, אך לא שופכים מיין זה באמירת "דם ואש ותמרות עשן" ובאמירת עשר המכות ו- דצ"ך עד"ש באחא"ב.

5.       דיני הכוס:

v      שיעור הכוס – לפחות 86 מ"ל (שיעור רביעית). 

v      שיעור השתיה: לכתחילה: יש לשתות את רוב הכוס. ואם שתה רוב רביעית יצא ידי חובה.

v      קטנים יישתו מלא לוגמיהם.

v      יש לשתות את הכוסות על פי סדר ההגדה.

6.       הסדר:

v      אורך הסדר: יש לתכנן את מהלך הסדר על מנת להגיע לאכילת אפיקומן לפני חצות הלילה (זמן משוער 00:30).

v      עיקר מצוות הלילה היא 'והגדת לבנך' להנחיל לדור הבא את מורשת אבותינו – סיפור יציאת מצריים, ובחירת ה' בנו להיות לו לעם, לכן נהגו לחלק לילדים סוכריות, שוקולדים וחטיפים למיניהם כדי לעודד אותם להיות שותפים בסיפור ההגדה.

 

ליווי הלכתי למהלך ה'סדר'

קדש

v      נהגו להדיח את הכוסות קודם מזיגתם. אם הכוס מלוכלכת צריך להדיחה. 

v      כדרכם של ‘בני חורין’ כל אחד מוזג לחברו. (אינו חובה)

v      שותים בהסיבה. (מי ששכח ולא היסב חוזר לשתות)

v      יש לשתות את הכוס ברצף ובלי הפסקות ארוכות.

v      אין לאכול או לשתות עד לאחר המגיד. מי שקשה לו יכול לאכול מעט פחות מ28 גרם. ילדים  יכולים לאכול.

v      בשבת: שרים ‘שלום עליכם’ ו’אשת חיל’ ומשלבים קידוש של שבת בקידוש החג.

v      במוצ"ש: מוסיפים נוסח הבדלה בקידוש. (מופיע בהגדות)

ורחץ (משנים מסדר הסעודה כדי לעורר את הילדים)

v      נוטלים ידיים שלוש פעמים בכל יד בלי ברכה.

כרפס (סלרי תפו”א או מין ירק אחר)

v      לוקחים תופ”א פחות מכזית (רבע של תפו”א בינוני) ומטבילים במי מלח או חומץ.

v      מברכים ‘בורא פרי האדמה’ ומכוונים לפטור בברכה גם את המרור.

v      אין מסבים באכילת הכרפס כיוון שהוא זכר לשעבוד.

יחץ 

v      חוצים את המצה האמצעית לשני חצאים, הגדול שומרים לאפיקומן והקטן מחזירים בין שתי המצות.

v      יש שנהגו לעשות את החצי הגדול בצורת האות ו’ והחצי הקטן בצורת האות ד’.

מגיד

v      סיפור יציאת מצרים הוא עיקר המצווה שצוותה אותנו התורה בליל הסדר! לכן כדאי להוסיף ולהרחיב בסיפור הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו.

v      אין מסבים בשעת אמירת ההגדה.

v      קודם ‘מה נשתנה’ מסירים את ‘קערת הסדר’ מהשולחן ומוזגים כוס שני.

v      אחר ‘מה נשתנה’ מחזירים את הקערה ומגלים את המצות.

v      בכל פעם במהלך קריאת המגיד כשמגבהים את כוסות היין צריכות להיות המצות מכוסות.

v      אלו המקומות שמגביהים בהם את הכוס:

                                             א.         ‘והיא שעמדה’ עד ‘מצילנו מידם’.

                                             ב.         כשאומר ‘דם ואש...’ עד סוף עשר המכות.

                                              ג.          מ’לפיכך’ עד ‘גאל ישראל’.

v      כשאומרים ‘דם ואש...’, עשר מכות ו’דצ”ך עד”ש באח”ב’ עורך הסדר שופך לתוך כלי פשוט (חד פעמי) 16 פעמים. ביין שביעית אין שופכים.

v      כדי לצאת ידי מצוות סיפור יציאת מצריים, לכל הפחות צריך לומר או לשמוע את עניין פסח, מצה ומרור, “רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלושה...” 

v      בסוף ה’מגיד’ שותים כוס שניה בהסבה בלי ברכה.  

רחצה

v      נוטלים ידיים בברכה.

מוציא – מצה

v      לוקחים את שלוש המצות כסדרם ומברכים ‘המוציא לחם...’.

v      מניחים את המצה התחתונה ומברכים על העליונה והחצויה: ‘על אכילת מצה’.

v      כל אחד מהמסובים צריך לאכול שתי כזיתות אחת מן המצה העליונה ואחת מן האמצעית, אם חסר מן המצות אפשר להשלים ממצות אחרות.

v      שיעור כזית:27 גרם (שני שליש מצת מכונה, שני כרטיסי אשראי במצה רכה), זקן או חולה: 20 גרם ולא צריך שתי כזיתות.

v      אוכלים את המצות בהסיבה. (ומי שלא הסב חוזר ואוכל בהסבה)

v      יש להשתדל לסיים את אכילת שתי כזיתות המצה תוך 4 דקות ולכל היותר 7 דקות.

v      אין לדבר עד אחרי “כורך”.

מרור

v      לוקחים כזית מהמרור (חסה כגודל כף יד) ומטבילים בחרוסת, ומנערים את החרוסת ממנה.

v      לפני האכילה מברכים ‘על אכילת מרור’.

v      אוכלים בלא הסיבה.

כורך

v      לוקחים כזית מן המצה וכזית מהמרור וכורכים יחד עם חרוסת ואוכלים בהסיבה.

שולחן עורך – סעודת החג

צָפוּן

v      אכילת האפיקומן – זכר לקרבן הפסח.

v      זמן אכילת האפיקומן היא עד חצות הלילה 00:30 (זמן משוער) יש לתכנן את מהלך הסדר על מנת לא לחרוג משעה זו. (אם לא אכלו עד שעה זו ניתן לאכול כל הלילה)

v      לוקחים את המצה השמורה (החצי הגדול בצורת האות ו’) ואכלים כזית בהסיבה. זמן האכילה תוך 4 דקות ולא יאוחר מ7 דקות.

v      יש נוהגים לאכול עוד כזית זכר למצה שנאכלת עם קרבן פסח.

v      אפשר להשלים אכילת הכזית ממצות אחרות.

v      אין לאכול או לשתות אחר אכילת האפיקומן חוץ מכוס שלישית ורביעית של יין.  ניתן לשתות קפה או תה לשמירה על הערנות

ברך

v      אחר ברכת המזון שותים כוס שלישית ומברכים עליה ומכוונים בברכה לפטור גם כוס רביעית.

v      נהגו למזוג כוס נוסף לאליהו הנביא.

 הלל

v      בתחילת ההלל מוזגים כוס רביעית ובסוף ההלל שותים בהסיבה.

 נרצה