הפרשה לשולחן השבת - פרשת במדבר

 

1.      אני עד היום זוכר כמה גולות היו לי כשהייתי קטן... 20 קטנות, 150 פשוטות רגילות, 30 גדולות, 40 נדירות. איך אני זוכר? התשובה בהמשך...

2.      ספר חדש, ספר במדבר: השבת בע"ה אנחנו מתחילים לקרא את ספר במדבר. הספר עוסק בחיי עם ישראל במדבר, בהכנות לכניסה לארץ ישראל, חנוכת המשכן ועוד. ספר זה נקרא גם 'חומש הפקודים' – מלשון מפקד. הקב"ה פוקד וחוזר ופוקד את עם ישראל כפי שנכתוב בהמשך.

3.      מספרי ברזל להתפקד: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַר". מפקד האוכלסין היה נעשה כך – משה ואהרון הממונים ואיתם כל נשאי השבטים. סופרים כל זכר, מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא. מפקד זה  חוזר על עצמו מספר פעמים ומטרתו לסמל את אהבת ה' אותנו כאדם שיש לו אוצר היקר לו ובכל פעם ופעם חוזר ומונה אותו.

4.      סיכום מפקד האוכלסין: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (603,550).

5.      איפה שבט לוי? שבט לוי לא היו חלק מהמפקד של עם ישראל, הקב"ה צווה לעשות להם מפקד בנפרד. שבט לוי עבודתם בקודש, פירוק הובלה והקמת המשכן, שמירה על המשכן שלא יכנסו זרים, וכן הכוהנים המשרתים בקודש הינם משבט לוי. "כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ" (רש"י) כלומר ראוי למשרתים בקודש להיות להם מפקד נפרד. מפקד הלווים מבן חודש ומעלה כל זכר – 22,300. (לזכור את המספר!)

6.      שבט לוי: בתחילה היו הבכורים מכל משפחה ומשפחה משרתים בקודש, הם היו הכוהנים של עם ישראל.  בעקבות חטא העגל בו היו שותפים רבים מכל עם ישראל מלבד שבט לוי, אמר הקב"ה: "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם". לוי אחד כנגד בכור אחד.

7.      כיצד נעשת החלפת הבכור בלוי: מצווה הקב"ה למשה לפקוד את כל בכורי ישראל מגיל חודש ומעלה: "וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיְהִי כָל בְּכוֹר זָכָר שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם" (22,273). "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר" כלומר: 22,273 – בכור ישראל כנגד 22,000 לויים (300 נוספים בכורים בעצמם) מתקזזים זה בזה. ומה נעשה עם ה – 273 בכורות הנותרים? מצווה הקב"ה את משה כך: "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" אנחנו מכירים את זה – פדיון הבכור כמו שקיים עד היום – פדיון בחמישה שקלי כסף לכהן. גם פדיון פטר חמור היה שם וכל הבכורות של החמורים שהם קדושים נפדו על ידי כבשיהם של הלווים.

8.      איש על מחנהו ואיש על דגלו: מחנה שבטי ישראל – פרוס על פני המדבר, כיצד נסעו? כיצד חנו? מצווה הקב"ה את משה לעשות סדר במחנה לכל שבט יש מקום, לכל שבט יש דגל, לכל שבט יש השתייכות. וכן שבט לוי, במקומו על פי משפחותיו ובמרכז כולם מחנה שכינה – המשכן.

9.      סדר המחנות: מעגל חיצוני.

                א.        החונים בצד מזרח: דגל מחנה יהודה, ואיתו דגל מחנה יששכר ודגל  מחנה זבולון. במסע: נוסעים בראש המחנה.

                ב.         החונים בצד דרום: דגל מחנה ראובן, ואיתו דגל מחנה שמעון ודגל מחנה גד. במסע: נוסעים שניים.

                 ג.         במסע: אוהל מועד (המשכן) קרשיו ויריעותיו נוסע על ידי הלווים אחריהם ואחרי  כלי המשכן.

                ד.         החונים בצד מערב: דגל מחנה אפרים ואיתו דגל מחנה מנשה ודגל מחנה בנימין. במסע: נוסעים אחר אוהל מועד וכליו.

                ה.         החונים בצד צפון: דגל מחנה דן ואיתו דגל מחנה אשר ודגל מחנה נפתלי. במסע: מאספים לכל המחנות.

10.    מחנה שבט לוי: מעגל פנימי. שבט לוי מתחלק לשלוש משפחות, גרשון, קהת ומררי. שבט לוי משרת בקודש לשמור על המשכן וקדושתו, בנוסף לכל משפחה תפקיד אחר בעבודת הקודש.

                     א.         משפחת גרשון: חונים – בצד מערב, בשכנות לדגל מחנה אפרים. תפקידם במסע  – לשאת את כל יריעות המשכן והחצר.

                     ב.         משפחת קהת: חונים – בצד דרום בשכנות לדגל מחנה ראובן. תפקידם במסע – לשאת את כלי הקוד

ש במשכן. כל בן לוי בגיל 30 ומעלה יכול לזכות לשאת את כלי הקודש. לפני המסע היו נכנסים אהרון ובניו הכוהנים ומכסים את כלי הקודש ואח"כ היו נכנסים בני קהת לשאת אותם.

                      ג.           משפחת מררי – חונים – בצד צפון בשכנות לדגל מחנה דן. תפקידם במסע – לשאת את קרשי המשכן והחצר.

                     ד.         משה, אהרון הכהן ובנין – חונים – בצד מזרח בשכנות לשבט יהודה.

11.   מעגל פנימי: במרכז כל המחנות – מחנה שכינה, אוהל מועד – המשכן.