יום חמישי, 10 בנובמבר 2022

הפרשה לשולחן השבת - פרשת וירא

 

1.       גדולה הכנסת  אורחים: ביום השלישי לברית המילה בהיותו כואב, יושב אברהם בפתח האוהל כחום היום, וממתין לאורחים. "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים (מלאכים) נִצָּבִים עָלָיו" . אברהם רץ ומזמין לביתו 'ואומר מעט',  "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם ... וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם". אבל בפועל 'ועושה הרבה'– "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת". וגם "אֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב" על מנת להכין לאורחים אוכל משובח שלושה לשונות בחרדל. בחוויה זו של מצוות הכנסת אורחים אברהם לא עושה  לבד – " וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר" – אברהם רואה בבנו שותף בחוויית הכנסת האורחים כדי להרגילו במצוות.

2.       להיות מלאך או אדם? שלושה אנשים (מלאכים מחופשים) מגיעים אל אברהם, לכל אחד משימה אחת בלבד מאת ה'. 1. לבשר על לידת יצחק 2. לרפא את אברהם ולהציל את לוט מסדום (שתיהן משימות של הצלה) 3. להפוך את סדום. לכל מלאך שליחות אחת בלבד, סיים את המשימה, סיים את השליחות.  לאחר הבשורה על לידת יצחק – פונים האנשים לדרכם. שני מלאכים נשארו. " וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה " ובהמשך הפסוקים מסופר " וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה " אל לוט. אצל אברהם הם אנשים ואצל לוט הם מלאכים – ומסביר שרש"י: כאשר השראת שכינה עליהם הם נקראים אנשים ולא מלאכים. וכך אומר הנביא זכריה על היחס בין האדם למלאך: " וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" – למלאך משימה אחת "בחייו", אין לו במה להשתפר ואין לו איך להתקדם. אבל האדם המהלך, שהשכינה שורה עליו מקבל משימה ועוד אחד, שליחות אחת ועוד אחת ובכך יכול להתקדם ולהתעלות.

3.       אחריות לשלום העולם: "וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד", כך קראנו בפרשה הקודמת. אבל אברהם – אב המון גויים שאינו חי רק לעצמו ודואג מצרת חברו עומד ומתפלל בפני ה' "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר " אולי הם יצליחו להחזיר בתשובה את כולם, "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?". אבל אין חמישים ולא ארבעים ולא שלושים ולא עשרים או עשרה. "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מִן הַשָּׁמָיִם". לוט הוברח מהעיר על ידי אחד מהמלאכים, אשתו נהפכת לנציב מלח ואברהם נוסע ומתרחק לגרר.

4.       אברהם בגרר: הסיפור ממצרים חוזר גם בגרר, אברהם מספר את האמת ששרה היא (גם) אחותו (אחיינית), ושרה נלקחת לבית אבימלך מלך גרר. שרה מתפללת לה' ואבימלך וכל אנשיו נענשים במחלה משונה וכל הפתחים שבגופם נסגרים. לאחר שמתגלה ה' בלילה לאבימלך – אבימלך מחזיר את שרה לאברהם ואברהם מתפלל עליו ועל בני ביתו "ללידה קלה" – לפתיחת כל הנקבים...

5.       כל המתפלל על חברו נענה תחילה: זכות תפילתו של אברהם על האחרים עומדת גם לו, ועוד לפני שהם נרפאים – "וה' פקד את שרה", שרה נפקדת "שכל המתפלל על חברו נענה הוא תחילה". "וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו" "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ יִצְחָק", "וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים". וביום הגמלו עושה אברהם משתה הודיה גדול להודות ולהלל על לידת בנו.

6.       איזה מכשול יש לי בבית: יצחק גדל בביתו יחד עם אחיו הגדול ישמעאל, "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית מְצַחֵק", צחוק שלא מוצא חן בעיינה, לא צחוק של שמחה אמיתית. ביתי הוא מבטחי... אבל בתוך הבית שלי מה לא בטוח, איפה הילד שלי גולש, איזה סרטים הוא רואה ומה מצחיק אותו... מול הרע שעלול להחריב את הבית שלנו נלחמים בכל הכח, וכך אומרת שרה לאברהם: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ".

7.       קדושה אני מבקש: יצחק מתעלה בביתו בצילו של אברהם – ואז מנסה אותם הקב"ה בנסיון העשירי לאברהם, והראשון ליצחק. ועוד לפני שאברהם יודע מה הנסיון קורא אליו הקב"ה "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם" איפה המקום שלי ביחס לשליחות, באיזו תודע אני חי, האם אני מוכן להקרא לדגל בכל שלב? לקריאה של הקב"ה לאברהם למשימה, עוד לפני שאברהם יודע מה יהיה מוטל עליו, הוא עונה "וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" – הנה אני כאן, הנה אני מוכן לכל אשר תאמר לי. לאחר התמסרות כזו למשימה אומר לו הקב"ה " קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְהַעֲלֵהוּ לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ".  העקדה מעולם לא הסתיימה, ונשארה בנקודת המחשבה והרצון, ובזה אנו מסיימים את הפרשה בתכלית העבודה "הנני" כאן לפניך  לאוהבך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.

 

שבת שלום ומבורך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הפרשה לשולחן השבת - פרשת וירא

  1.        גדולה הכנסת   אורחים: ביום השלישי לברית המילה בהיותו כואב, יושב אברהם בפתח האוהל כחום היום, וממתין לאורחים. "וְהִנֵּה שְׁל...